צילום:ניר עמוס,עומרי גוטמן

היום נוהגים להדביק שמות לוירוסים, סופות וראלים.

היום נוהגים להדביק שמות לוירוסים, סופות וראלים. אני לא יודע איזו ועדה התכנסה לבחירת השם "סופה במדבר" אבל, שוב משפחת קטנוב הצליחה לקיים ולתת חיים לשם של הראלי.

יומיים מדבריים, קרירים, נקיים ומהנים ליוו את כל המשתתפים. בגדול שתי תצורות ניווט, לחכמים – ספר דרך ולאהבלים GPS.
גם אני הצטרפתי לסופה ביומה הראשון (יום שישי בשבוע) לאהבלים ..ולכן אני יכול לספר ולהעיד ממקור ראשון שאכן התקיימה פה סופה.
כבר ביום חמישי בערב כשהלכו והתקבצו המשתתפים בישוב אשלים, הורגשה אווירת המרוץ. כל מי שהגיע כאילו השיל מעליו את טרדות היום, נכנס לאטמוספרה עם הרבה חמצן באוויר. השיח והדיבור היה רק סביב זכרונות מראלים שעברו, גם כאלו שעברו לפני שנים רבות. התערבבו סניורים ותיקים שמתחרים שנים רבות עם משתתפים צעירים בשנים. שנים מעטות ממשך השנים שהסניורים מתחרים בראלים.
מולאו הטפסים, הורכבו מכשירי העקיבה, נבחנו הכלים ולא נותר אלא להתכנס ולשמוע מפי הדן קטנוב בעצמו את תדריך יום המרוץ הראשון בבוקר יום שישי.
אני ממליץ בחום רב לכולם להגיע לפחות לתדריך של דן (גם אם לא משתתפים) זו לחלוטין ההצגה הטובה בעיר.
רק לראות את החיוך הגדול של האיש, הדרך שבה הוא מסביר מה הולך להיות במסלול, התיאורים של הנקודות, ממה יש להשמר ובעיקר מה יקרה למי שיחרוג מהכללים, זו חוויה.

לינת שטח אמיתית בפרברי אשלים, כולל מדורה אוהלים וקור כלבים. הודעה שהזינוק נדחה מ 6:30 ל -7:20. שני סטייג'ים של סביב ה 70 ק"מ עם קטע קישור של 20 ק"מ.
לאחר לילה ללא שינה, התארגנות זריזה ואני על קו הזינוק. דן צרף אותי לקטגוריה של אריות, רשם אותי במיקום שני בזינוקים, (אחרי דן מאיה....) ה-GPS מוכן (בחסות שגיא בורשטיין) דן מזנק, דקה אחריו אני על הכתום 300 דו"פ שלי (בחסות אישתי) מאחורי דרור כהן, בועז ששי ועוד רבים וטובים. בגדול קיבלתי החלטה להנות. נכון נשמע טריוויאלי... אבל הפעם אני גם מתכוון להנות מהדרך. זאת אומרת להוריד את מפלס הלחץ וממש להנות מהרכיבה בזמן הרכיבה ולא רק מעצם זה שרכבתי או מהעמידה באתגר(טוב,התפלספתי קצת). שבע בבוקר, המדבר הקסום בין אשלים לצאלים, מסלול מוזן ב GPS ולי רק נשאר לתת בגז ולהנות. סופת המדבר בשלמותה.

למדידת זמנים-היום ה 1

מי שהציק לי כעבור 15 דקות היה בועז סאסי, כשהוא עבר אותי הייתה לי הרגשה שאני רוכב אחורה. מזל שהוא נעלם כלעומת שבא. אני ממשיך לתוך הדיונות והבאמפים הקסומים של צאלים והכתום משמיע קולות של תזמורת צה"ל ביום העצמאות במנגינת "אלי אלי שלא יגמר לעולם".
כעבור עוד 15 דקות אני מפספס פניה, מתקן, ורואה את דרור כהן מתלבש על תיקון הטעות שלי ונותן גז אל עבר האופק. אני עוד רואה את הגב של דורור כמה וכמה פעמים, בעיקר בגלל טעויות ניווט שלו. חצי קילומטר לסיום אני עובר את דרור שפשוט לא מצא את הדרך. את סיום הסטייג' הראשון אני מסיים כעבור 53:16 דקות. תכלס זמן נחמד. העיקר שלא נדרסתי ע"י כל מיני קופסאות ברזל עם 4 גלגלים.
צוות הסיוע שלי (עומר ועמית) ממתין לי עם סילבר (הסילברדו 2007) ובנסיעה מנהלתית עוברים לנק' זינוק סטייג' 2.
הסטייג' השני מוזנק לפי סדר הגעה בסיום הסטייג' הראשון. אני מעדיף שדרור כהן יזנק לפני (גם ככה הוא יעקוף אותי) כך שאני מזנק רביעי אחרי דן מאיה בועז סאסי ודרור. ראיתי שמפלצות המאבריק X3 עשו זמנים מהירים ממני כך שרצוי שאגביר קצב בשביל להימנע מאי נעימויות..

לרגע המסלול סופר מהיר, כזה שהדו"פ צורח והלב שלי בוכה ולרגע איטי וטכני ואז שוב
מהיר בטירוף ופניה 90 מעלות לתוך נחל צפוף עם קרקעית של חלוקי נחל. שוב טעות בניווט, אני מחליט לעשות דוך לתוך הר, ליישר קו לנקודה הבאה, מטפס על צלע הר ו... טעות. הגלגל הקידמי צונח לתוך תעלה, הבולם הקידמי נטרק, הכבל של הברקס מטפס על ה GPS ומושך אותו למטה. אני כועס על עצמי שאני חוכמולוג גדול. מושך בכוח את הגלגל הקדמי מהתעלה, מתגלגל חזרה לשביל ומתחיל לשקם את הGPS. קצת משיכות, קצת קללות ואני ממשיך עם GPS שמכופף לכיוון מיכל הדלק, העיקר שלא יריב עם הכבל של הברקס. אני לא מצליח להתאפס ונמרוד חמו עוקף אותי מרחף לו ונעלם. אני מחלק מחדש את הקשב, יותר מבטים ל GPS ופחות סיכונים. המסלול נכנס לנחל מפותל ומדהים, רועי כהן מגיח מאחורי ומשאיר לי אבק עם נגיעות של חלוקי נחל בקסדה. מסתגל למצב החדש, מחזיר קצת את הביטחון ורודף אחרי רועי.
מגיע לנק' הסיום, עצוב שהקסם נגמר לי ככה מהר, שמח שנגמר ככה שאני שלם ועם מלא סרטים חדשים בראש.
לשמחתי סיימתי לפני כל מרובי הגלגלים. להם, לאלה שיש להם מלא גלגלים והנהג והנווט קשורים לכיסאות, הסטייג' השני היה פחות מהיר כך שהם לא הצליחו לצמצם את הזמנים.
לי הסופה במדבר הסתיימה אבל לשאר המכורים זו הייתה רק מחצית הדרך.
אני חייב לציין כמה דברים שראיתי במו עיניי.ראיתי את האחד והיחיד אלי אוחיון מגיע על טנרה 700 שאפילו לפול טרס (רוכב הבית של ימאהה) אין כזה יפה. וכן, אלי אוחיון נתן יומיים מלאים על הבהמה היפה.

לסיקור הסבב הקודם

ראיתי את המאבריק X3 של יזיד ומוחמד חגלה מסתפק בשלושה גלגלים שלמים ומשהו שנראה כמו ג'אנט בשביל לטוס במדבר.(אולי באמת מספיק שלושה גלגלים..)
ראיתי את העקבות של בועז סאסי ודן מאיה נאלמים אחרי כל באמפ. העקבות פשוט נעלמו וכל פעם חיפשתי איפה הם נחתו.
ראיתי את זיו כרמי ושי ספקטור בריקוד טנגו מסונכרן כמו שרק רוכבי על מסוגלים לייצר.
ראיתי אריות אמיתיים כמו ברק דודאי ונפתלי דהן ושאר קטגוריית הסניורים רוכבים בנחישות מדהימה.
ראיתי את טל עציון כותב עוד פרק בסיפור האהבה שלו עם הסקרמבלר 1,000 שלו.

כבר בקרתם בפייסבוק ובאינסטגרם שלנו ?

ראיתי את נהגי דור המדבר, ארז אברמוב ורז הימן עם כלים שיכולים להשתתף בקטגוריית סניורים בעצמם ובכל זאת מתברגים גבוה בתוצאות.

ראיתי את נציגות המין היפה (והחזק) אלונה בן נתן ויעל קדשאי רוכבות כתף אל כתף עם המין הפחות יפה (והפחות חזק) ונותנות פייט אדיר.

ובעיקר ראיתי את המשפחה הגרעינית משפחת קטנוב שמארחת בלב רחב ואוהב את כל משפחת רוכבי הראלי רייד על כל גילהם רכביהם ושיגעונותיהם.

מחכה לסופה הבאה. או כל שם אחר שקטנוב ימציא..

למדידת זמנים-היום ה 2