טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
עדיף להיות זנב לאריות מאשר ראש לשועלים


   31-03-2021, תומר וולף   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

צילום:אלי שמר

כמו ג'ני שנחלץ מהבקבוק כך Riders for Riders שיחררו לאוויר רצף של אירועים

כמו ג'ני שנחלץ מהבקבוק כך Riders for Riders שיחררו לאוויר רצף של אירועים בהם מגיעים מאירופה רוכבי HARDENDURO מהשורה הראשונה לימי הדרכות טיולים ופאן כאן אצלנו.
האירועים בדרך כלל מורכבים מימי הדרכה ברמות שונות, כולל לילדים וימי רכיבות במסלולי טבע מאתגרים שגם מחולקים לרמות של רכיבה. יש את רוכבי ה- PRO , שלהם מכינים מסלולים מאתגרים במיוחד ויש את רוכבי ההובי שגם להם יש מסלולים מאתגרים אך יותר עבירים.
ברגע ששמעתי שיש אופציה לרכוב לצידו של מיכאל בוסי האיטלקי, ישר קפצתי על ההזדמנות. אממה, הלו"ז שלי בעבודה השאיר לי אופציה להצטרף רק לתור עם רוכבי PRO. הניסיון הקודם שלי ברכיבות עם רוכבי על מהסיבובים הקודמים,כמו מריו רומן ומני לטינביכלר השאירו בי הרבה סימני שאלה באשר ליכולת שלי לשרוד יום רכיבה אינטנסיבי. לא פעם מצאתי את עצמי באמצע עליה מתיישב עם דופק 180 שלא רוצה לרדת, אז מה הסיכוי שאני הפעם אשרוד, מה גם שאיתמר ציפורי המליץ לי בחום לא להגיע ליום עם רוכבי PRO.

תומר וולף - זכרונות מהבאחה במקסיקו

טוב, מה שאיתמר אמר בעצם רק דירבן אותי לא לוותר (ברור שלא מעט לילות נדדו למחשבות של מה יהיה...). מיכאל בוסי, רוכב כישרוני מאוד, מהסוג השקט שמצליח לתקל מכשולים וטיפוסים בסטייל וכאילו ללא מאמץ. בנוסף הוא התגלה כבחור חביב מאוד ששמח לעזור, לתת מילה טובה והכוונה ששווה זהב.
נפגשנו באנדרטת חיל ההנדסה, Riders for Riders כמובן ארגנו הכל ברמת ההזמנה מראש של תפריט ארוחת הצהריים שעוד תמתין לנו חמה ומפנקת..
במבט על רוכבי ה- PRO, אף אחד מהם לא היה נראה איזה טייס על חלל, מה גם שכולם לבושים חליפות וקסדות אז לכאורה כולם אותו הדבר. לכאורה...
יצאנו ברכיבה לכיוון תל צרעה, למזלי אני מכיר את האזור כך שזה תרם לי לביטחון, ברגע שהגענו לאיזור ההררי והמסולע, מיד בוסי התחיל לאתגר את החברה, האמת שגם הם אתגרו אותו.. כל רגע נמצא סלע יותר גדול,גבוה,מורכב שעליו התלבשו הpro וכמו פרפרים לאש תיקלו שוב ושוב עד שנכבש בסטייל.
ממש לא ניסיתי לאתגר את עצמי בטיפוס סלעים וקירות בגבהים של 3 מטר קל..
את העליות של תל צרעה והסביבה בהחלט שרדתי.


כבר בקרתם בפייסבוק ובאינסטגרם שלנו ?

מה שמאוד עזר לי, זה המעבר לאופנוע state of the art שמתאים למידות שלי ktm 300exc tpi תראו, גם בעל מקצוע בינוני, אבל, עם כלי עבודה מהשורה הראשונה יכול לבצע עבודה טובה.
שנים היה לי ויכווח גדול מאוד עם עצמי, האם לרכוב על אופנוע שמאלץ אותך לשפר את הטכניקה, לחזק את השרירים הנכונים, להיות זה שמצליח לשלוט בסיטואציה.
או לחפש חיים יותר קלים, אופנוע מדוייק, עם כוח מלמטה עד למעלה, בולמים ברמה גבוהה, קלאצ' משובח, משקל נמוך ועוד.. ובעצם לתת לו לעבוד בשבילך. לאחר שנתיים על הונדה XR400 שנת 1998 ועוד שנתיים על האסקי 350 ארבע פעימות, הבנתי שהגעתי לגיל שעדיף שהאופנוע יעבוד בשבילי.
הכתום בעל אופי סלחני, ללא אגו. למרות שמבחינת הכתום, לטוס את העליות ולרחף על הסלעים, בכל זאת הוא נאמן גם במצב של גירגור של הגז ועבודת פידול ברגלים.
עוד דבר שעזר לי, זה כושר גופני שאני מתחזק. טיפ קטן – ללא כושר גופני מספיק חבל על הזמן של מי שרוצה באמת לרכב סיגלנים צפופים. יותר מזה, זה אפילו קצת מסוכן, כי ברגע שנגמר הכוח שם בדיוק מתחילות הטעויות שכמובן מובילות לנפילות שמובילות לפציעות שמובילות לבעסה אחת גדולה ומיותרת. וכמובן, מזג אויר קריר שמאפשר לגוף להתקרר.

רוצים לשתף אותנו בחוויות שלכם? כתבו לנו

מסתבר שאיזור תל צרעה היה רק החימום למנה העיקרית, מעבר לכיוון בית מאיר, הרצון של הpro- להתאתגר גרם לכך שמהר מאוד מצאתי את עצמי מתמודד עם ירידות שרק אלוהים יכול לעזור לך לעצור ועליות שמורכבות מדוחים בין צמחיית פרא ושיפועי צד שממש עדיף לא לאבד אחיזה, כי לא בטוח ש-669 בכלל יוכלו להתקרב ולעזור.
האמת, שנכנסים למצב של אין ברירה והרכיבה יותר במוד של הישרדות, יש סיכוי להוציא מהגוף כמה וכמה יכולות שלא מתגלות לולי האין ברירה עומד זקוף וניצב.
בגדול הצלחתי להתקדם בקצב סביר, לא פעם הודיתי לאופנוע שלא ויתר לי והראה לי שאני יכול למצוא את האיזון בשיווי המשקל ותיזמון המהירות המתאימה בעבודת קלאץ' מדויקת. למרות שפעמיים ששיגרתי את הכתום לחלל היקום האונברסלי, זה לא הוריד לי את ההנאה שהלכה והתגברה ככל שהבנתי שאני בסך הכל עומד במשימה.
לשמחתי הרבה, בקטעים הקשים מי שסגר את הכוח היה יפתח פרנקו, בכלל יפתח, במהלך היום עודד אותי ונתן לי רוח גבית ובמקומות שבכלל לא הבנתי איך אני הולך ברגל... יפתח העבירי לי באלגנטיות את האופנוע. בגדול, את החברה של הpro לא ממש ראיתי כי הם תמיד רצו קדימה וכאשר אני הגעתי הם כבר סיימו את הסיגריה והמשיכו.
בסופו של יום, שישבנו על בגאט קבב משובח הרגשתי שהיה שווה להתאמץ להיות זנב לאריות.

Riders for Riders ממשכים בימים אלו את רצף ביקורי רוכבי ה PRO, מריו רומן האגדי שכבר כאן וסנדרה גומז שגם ממש בקרוב תגיע.
תחום רכיבת האנדורו תפס תאוצה אדירה בשנים האחרונות ובצדק רב.
ברוח התקופה – לכו לרכוב.
חג שמייח.




תמונות מהגלריה





תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 02:11-24.