טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
יום עם לטי


   18-03-2019, תומר וולף   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

צילום:אלי שמר

למה אתה לא נעמד על האופנוע ??

למה אתה לא נעמד על האופנוע ?? ללטי קצת נמאס כל פעם מחדש להרים לי את האופנוע ולהחזיר אותו לקו. הבחור בן ה-20 העונה לשם Manni Lettenbichler ) ברשותכם אמשיך לקרוא לו לטי ). אחד מעשרת רוכבי הטופ העולמי בהארד אנדורו. למי שקצת עקב אחרי ליגת ההארד אנדורו וראה שלטי הגיע במרוץ הארצברג "לגריין האל" ראשון !!! ורק עזרה שהוא נתן לבילי בולט איפשרה לג'ארויס ולג'וני לעבור אותו.

מדובר בבחור סופר מוכשר בעל יכולת פנומנלית בכל מה שקשור בשליטה באופנועי אנדורו וטרייל.

זו הדרכה שלישית שאני ועידו הבן שלי, ( שאחראי לזה שחזרתי לרכוב על אופנועים בטח אופנועי אנדורו בלעדיו הייתי נישאר בדיונות ובשבילים) עוברים אצל רוכבי הטופ , הראשון היה ג'רוויס השני בילי בולט והשלישי לטי. ברור שגם ג'רוויס וגם בילי שייכים לאותה משפחה, לפחות לפי ה- DNA שלהם. ( חייב להיות שם משהו.. אחרת אי אפשר להסביר את מה שהם עושים עם האופנועים) כל הסרטונים ביוטיוב מתגמדים אל מול המציאות שקורת מול הפנים ואפילו על האופנוע הפרטי שלך ( האופנוע עם התירוצים.. שהקלאצ' לא משהו, הבולמים לא מכוונים והצמיגים מחליקים..) שפתאום מזנק מדרגות ומניף את הפרונט שלו באוויר ( ממש בוגד )

לטי התגלה כבחור בעל אישיות מיוחדת. ( הסבר בגוף הסיפור ).

"Riders for Riders" דאגו להביא את לטי לארץ למספר ימי הדרכה. בכל יום יצאה קבוצת רוכבים לאזור אחר , כאשר את כל הימים לטי מלווה, מדריך נותן טיפים וממש דוחף את החברה עם הידיים.
ברור שכל היום היה מלווה בפינוקים, מארוחת בוקר מדוגמת עד לבשרים, שתיה ובירות בסוף היום והכל מתוקתק כמו שמנהלי" Riders for Riders" יודעים וכמו שאיתמר ציפורי אוהב.
שבוע לפני היום המיוחל הדופק הסדיר שלי כבר נשק ל- 100 במצב מנוחה והאתר שאליו נכנסתי חמש פעמים ביום היה "מזג האוויר בירושלים ביום שישי", היה לי ברור שבמקרה הגרוע הכול יהיה רטוב ובמקרה הכי גרוע גם ירד גשם ביום שישי.
לשמחתי המצב היה "רק" גרוע, כי גשם לא ירד אבל הכול היה רטוב ז"א או בוץ או סלעים רטובים ותבחרו אתם מה עדיף.
בראש שלי כבר רצו תמונות דומות לחברה האלה שרואים בתחרויות האנדורו, אלו שמחלקים נופלים ומעיפים את האופנוע לכל עבר בזמן שהרוכבים המקצוענים פשוט מרחפים מעליהם כאלו הם חלק מהנוף.

בבוקר יום שישי נפגשנו בחניון בר גיורא, 15 רוכבים ולטי אחד, שהיה סופר נחמד וחברותי כולל זה שהוא בעצמו הלך לרוכבים שהגיעו עם פנימיות (לא מוסים ) עבר אחד אחד, בדק את הלחץ האוויר בגלגלים, החסיר והוסיף כפי הצורך ובנוסף גם עבר על האופנוע לראות שהכול נראה במקום.
המסלול היה מדהים, ירוק, פורח ושטוף מהגשמים. הבעיות החלו בירידות התלולות לכיוון נחל רפאים אבל בירידות, גם אם לא נשארים על הגלגלים ומחליקים על התחת מגיעים לאותה הנקודה. לגשר קובי בתחתית הנחל הגענו עם חיוך גדול , לטי הראה לנו שגם ירידות תלולות וחלקות אפשר לרדת על גלגל אחד ( הקדמי כמובן ).
בתחתית הנחל לטי דגמן עליית מדרגה סטייל טרייל ממש , הוא נעמד בתוך המים הזורמים ופשוט הקפיץ את האופנוע מדרגה של מטר וחצי .. הכל עד כה פצצה.
אבל, מה לעשות שלכל שבת יש מוצאי שבת.. ובסוף כל ירידה יש עליה... עכשיו המטרה- לעלות לכיוון חירבת סעדים, הדרך - מסלול סינגל מסולע הבעיה- הכול חלק. ללטי לקחו 5 שניות לעבור את המדרגה הראשונה, לנו לשאר הקבוצה, בממוצע שתי דקות, לטובים חצי דקה ולפחות טובים( אני ) חצי שעה. ממוצע שתי דקות ( בערך...) כולל עזרה של לטי ודניס (דניס תותח על, גם מכונאי בחסד אצל פרדי ב -FRT וגם רוכב כמו שד) וכך החלה עליה ארוכה ארוכה כאשר קבוצת החוד הלכה וכבשה את ההר וקבוצת הרתק ( מונח צבאי של אלו ששוכבים בחיפוי..) הלכה או יותר נכון החליקה שוב ושוב. לטי לרגע לא חשב לטפס ראשון ולנשום את אוויר פסגות, הוא היה אתנו כמו מורה של כיתה טיפולית הזיז אבנים, דחף אופנועים, הרים אופנועים שנזרקו לצדדים והחזיר לקו וכשלא הייתה ברירה הוא פשוט עלה על האופנועים רכב איתם את הקטע הקשה וירד ברגל לעזור לרוכב הבא.
כן, היו גם רגעים שהכול זרם, רגעים בלתי נשכחים שבהם הכל התחבר והצלחתי לטפס מדרגות אפילו שהן היו חלקות וגם קטעי עליות ארוכות ובוציות ולרגע הרגשתי שהכל אפשרי. בשביל הרגעים האלו אנחנו מוכנים ליפול ולקום אין סוף פעמים.

מחירבת סעדים ( לאחר ארוחת בוקר מדוגמת ) התחלנו לחזור , שוב ירידה לנחל רפאים ( ירידות אין בעיה – מפחיד אבל יורדים ) רכיבה בתוך הנחל הזורם.. מדהים לרכב בלי לראות בכלל את הדרך ואז שוב מגיע הקטע הבלתי נמנע של העלייה חזרה לכיוון צור הדסה.
האמת שלא האמנתי שאצליח לעלות, גם במצב של עמידה במישור הגלגל האחורי החליק ולא הזיז את האופנוע.. אבל במחשבה שניה, שחייבים להגיע הביתה לפני שבת.. אז תפילה קצרה גם לסמוך על אלוקים שיעזור.. במדרגה הראשונה פשוט שחררתי את האופנוע , הוא עלה למעלה אני נשארתי למטה והתוצאה ידית קלאצ' שבורה. למזלי הקוסם איתמר ציפורי שלף ידית קלאצ' חדשה ותוך דקה העיניין סודר. בעליה השנייה שוב נתקעתי, שוב לטי הגיע שוב הרים את האופנוע שוב הסביר לי מה עושים ( פשוט לא לשבת לעמוד ולתת גז...) ושוב ברגע הקריטי שחררתי את האופנוע , הוא למעלה ואני למטה.. ללטי כבר קצת נמאס להרים לי את האופנוע.. אבל הוא שוב הרים אותו תוך שהוא מסנן בעצבים "מה הסיפור שלך אמרתי לך לעמוד".
בגדול ככה נלחמנו עוד שעה ארוכה בעליה מתישה ולכן אין הרגשה יותר נפלאה מהרגע שהיא נכבשה.
בסיום חיכה לנו שולחן עמוס ומושקע בבשרים שתיה ועוד...
כידוע לכל יום שישי, יש ערב שבת... יושב בבית הכנסת, הכיסא רך ונעים, החזן מפייט בכוונה שלמה, אני עוצם עיניים ומגלגל בראש סרטים טריים של שבילים סלעים ואופנועים. " מה רבו מעשיך ה' כולם בחוכמה עשית מלא הארץ" אופנועיך..

לגלרית תמונות

לא נותר לי אלא להגיד תודה רבה על יום מופלא לכל מי שהוציא לפועל את היום המדהים הזה ל "Riders for Riders "על הארגון ל- Fox head Israel, KTM ISRAEL , אביזריון , רד בול ישראל , וג'פניקה.







תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 01:29-24.