טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
מלחמת ההתשה 2018


   05-11-2018, תומר וולף   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

תמיד יש פעם ראשונה, נכון אני שועל ותיק, חי שטח הרבה שנים , השתתפתי במרוצי ראלי רבים עם טרקטורונים ורכבי שטח קלים ...

תמיד יש פעם ראשונה, נכון אני שועל ותיק, חי שטח הרבה שנים , השתתפתי במרוצי ראלי רבים עם טרקטורונים ורכבי שטח קלים ולכן כשהזדמן לי להשתתף ומרוץ " ספישל טסט" בליגת האינדור אמרתי לעצמי " בקטנה " במקום לטייל בסינגל של חרובית אני אטייל במרוץ במשאבי שדה.
התכוננתי למרוץ כמו ליום שישי – אויר בפנימיות 18 PSI שמן שרשרת וזהו.
מברור קצר אודות סגנון המרוץ עלה שמדובר בקטע קצר של מסלול חצי טכני שנמדדים בו הזמנים, לאחריו יוצאים להקפת " התשה " לא מדודה עם זמן גג של חצי שעה (שיהיה זמן לנוח לפני הספיישל השני ).
חמש הקפות, לא סיפור גדול מידי.
נרשמתי לקטגוריית הסניורים ( בכל זאת אני בן 47 ) וזהו, מבחינתי הייתי מוכן כמו חתן ביום חתונתו.
לנקודת המפגש במשאבי שדה הגעתי בן הראשונים וללא בעיות כלל, בתור לרישום אפילו עקפתי מספר מתחרים, בדיקת תקינות האופנוע עברה ללא תקלות והדבקת המדבקות הלכה ממש טוב.
כמובן שלזינוק הגעתי אפילו לפני הזמן.
מנקודת התצפית על המסלול יכולתי לראות כבר את מקצה הג'וניורס, ילדים גיבורים שרוכבים כמו שדים. מהצד זה נראה די קל וכבר תכננתי איך לקחת את הסיבובים, הקפיצות והדרופים..
בכלל הארגון של כל האירוע היה פשוט למופת . למעלה מ-100 רוכבים מקטגוריות רבות ושונות כולל מקצה של טרקטורונים. המתחרים מזנקים בהפרשים של 15 שניות אחד מהשני, ארגון כלל לא פשוט ולמרות זאת הכול זרם כמו מים קרים ביום חמסין.

רוצים לשתף אותנו בחוויות שלכם? כתבו לנו

ההקפה הראשונה , הספיישל וגם ההתשה היו רק לטובת הכרות ולמידת המסלול, כך בהגיע הרגע נתתי גז ויצאתי לדרך.
הקטע של הספיישל כלל מלא סיבובים טחוני פודרה מסיבובים מהירים ועד סיבובי פרסה שהתחבאו מאחורי תלוליות אדמה, העסק הרגיש הרבה פחות טוב ממה שהוא נראה מהצד. לא הצלחתי להבין אם פודרה זה כמו חול או כמו בוץ.. איכשהו סיימתי את קטע הספיישל ויצאתי למסלול של ההתשה. איך שיצאתי להקפת ההתשה גילית שהנוזל של הבולמים הקידמים החליט שלא בא לו להישאר בבולם אלא לרחוץ את הדיסק הקידמי..אבל לא התרגשתי.. גם ככה אף פעם לא ממש הצלחתי לכוון את הבולמים הקדמיים אז מה זה משנה. העניין שאני ציפיתי למסלול חביב שאפשר לרכוב בכיף אבל המארגנים חשבו אחרת , מסלול ההתשה כלל שבילי עיזים זרועי אבנים רעות , עליות טחונות עם מדרגת סלע בקצה של 50-60 ס"מ וירידות שה' ישמור ויציל. כבר בהקפת היכרות נפלתי הרבה יותר מהמתוכנן. בנוסף, לסיום קטעי ההרים, המסלול נכנס לתוך נחל רביבים הזרוע חלוקי נחל, פשוט בשביל לוודא הריגה.
בסיום הקפת ההיכרות , כבר איחרתי למועד הזינוק הרשמי שלי כך שזמן לנוח בטח לא היה לי.
האפשריות שעמדו לנגד עיני היו : פרישה מרצון – אבל אז אני כלל לא יעלה על לוח הזמנים כי עשיתי רק הקפת היכרות.
לצאת לעוד הקפה –למרות החשש שבכלל לא אצליח לעשות עוד הקפה מלאה .. וסיכוי יותר מסביר לאבד את זה באיזו ירידה..
טוב, החלטתי שאני יוצא. באיחור קל הגעתי לקו הזינוק ויצאתי לדרך . שוב פודרה שוב סיבובים בהילוך ראשון.. אחרי שתי דקות אני קולט אופנוע הפוך וחמישה מטרים ממנו אופנוען שוכב על האדמה ללא תזוזה אני עוצר ניגש לבחור ( שאיבד הכרה ) עוזר לו להתעורר , מוציא פלאפון להתקשר – ואז אני קולט שבכלל אין לי מספר טלפון למקרה חירום ?! אני מתקשר לעומר ( איש הצוות שלי ביחד עם עמית הבן הצעיר שלי שגם

תומר וולף מציג:זכרונות מ BAJA 1000


רוכב מוכשר.. ) והוא לא עונה.. ( הוא כנראה ענה אבל אני לא שמעתי כלום ) בינתיים הבחור מתחיל להתעורר ולחזור לעצמו , עזרתי לו להתאושש ותוך כמה דקות הוא שוב על האופנוע מנסה להבין מה קרה ( נפלתי ? הוא שואל אותי.. בקטנה , תן גז עניתי לו )
עליתי על האופנוע והמשכתי, הבנתי שזמן ההקפה שלי הלך קפוט. שוב אני מוצא את עצמי נילחם בעליות ועוד יותר בירידות. אבל עכשיו מגיע הקטע המתסכל. לאט לאט ( האמת מהר מהר..) התחילו לעקוף אותי רוכבי הקטגוריה המקצועית. הם פשוט רכבו בקלילות מעצבנת מבאסת ומתסכלת . מה זה ? הרגשתי שאני חלק מהנוף מבחינתם...הם עפו ואני המשכתי את מלחמת ההתשה שלי. נלחמתי בעליות , פחדתי בירידות ונאבקתי בחלוקי הנחל.
בסיום ההקפה השנייה החלטתי שלמרות אפיסת כוחותיי אני אצא לספיישל נוסף. שוב באיחור, אני על קו הזינוק שוב פודרה רעה, שוב נלחם בקולסים ..אבל, בשעה טובה ( לקח לי מלא זמן ) סיימתי את ההקפה השלישית מותש עם חצי חיוך. חצי עצוב – על מצבי העגום וחצי שמח על זה שנשארתי די שלם.. זהו בזה הסתיימה מלחמת ההתשה שלי. הסיכוי לצאת וגם לחזור מעוד הקפת התשה בשלום יחסי, היה כבר מוטל בספק רב.
סוף דבר.
האירוע היה מאורגן למופת. המתחרים מבחינתי פשוט גיבורי על , איזו יכולת איזו נחישות ואיזה כישרונות..
אני רוצה לציין את סוף סלע הצעיר ששוב הדהים את כולם ( לפני הזינוק הוא הלך את כל הספיישל ברגל... מדהים) אבל באמת יש כל כך הרבה רוכבים כישרוניים ורציניים שזה כיף לראות ( ביחוד הצעירים.. שעשו זמנים הרבה יותר טובים ממני..)
אני גם רוצה לציין את הבן שלי עידו שגם התחרה אבל בגלל שאבא שלו הוא הספונסר והספונסר דאג שהוא יגיע עם צמיג אחורי בן 30 שעות עם פנימית רגילה ( ספונסר דפוק מה לעשות ) אז כבר באמצע ההקפה הראשונה הפנימית נפחה את נשמתה , הוא סיים את כל ההקפה על פנצ'ר ולמרות זאת הוא טס את ההקפה ונהנה מכל רגע . אני מקווה שבמרוץ הבא הוא יגיע עם מוסים ועם צוות סיוע שמבין קצת יותר מה זה מרוץ אנדורו.







תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 18:59-24.