טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
כשוולף פגש את ג'רוויס


   12-03-2018, תומר וולף   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

תומר וולף הגיע ליום הדרכת רכיבה מיוחד עם אלוף העולם בהארד אינדרו, גרהם ג'רוויס. הוא משתף אותנו בחוויות לפני ותוך כדי היום המרתק עם אלוף על שני גלגלים.

איך הגעתי לכאן!?
זה סיפור ארוך מידי ובטח גם לא ממש מעניין אף אחד... אבל, בקצרה לטובת הרקע - הסיפור האמיתי.
אופנוע שטח תמיד היה חלום בשבילי, אך בתור נער שחיי בחסות ההורים לא היה לי שום סיכוי לממש את החלום. לשמחתי ב-1987 הגיעו לארץ טרקטורוני פולריס והחלטתי שבשלב זה טרקטורון זו פשרה מספיק טובה כך שבמהלך ה-10 השנים הבאות רכבתי על פולריסים והונדה 300EX. ב-1999 רכשתי לראשונה KLX250 והתחלתי להתנסות ברכיבת שטח על שתי גלגלים. כמובן חוויתי נפילות (מבאסות וכואבות) אך לא נשברתי. גם לא מהעובדה שבמקום לצאת לעבודה עליתי על האופנוע בחיפוש אחרי אתגרים חדשים. לצערי כעבור כחצי שנה, רכבתי באחד המושבים, לא קראתי נכון את תמונת המצב, עקפתי כלי לחלוקת אוכל של פרות (חשבתי שהוא עומד) בדיוק ברגע שהוא התחיל לנסוע, לא הצלחתי להתחמק והוא פגע בי. התוצאה הייתה ריסוק של כף הרגל ( מספר ניתוחי שחזור כף הרגל וחודשים ארוכים של החלמה) נאלצתי לחזור לטרקטורונים. ב-10 שנים הבאות התרכזתי בלהפוך רוכב טרקטורונים מקצועי, זה כלל השתתפות במרוצים רבים בארץ, במקסיקו ( שלוש הופעות בבאחה 1000) ומצרים (ראלי הפרעונים קלאסיק). לאחר שמיציתי את העניין עברתי לכלים החדשים שנכנסו לשטח ה-RZR, ברייזר נהגתי למשך שלוש שנים כולל השתתפות במרוצים, פעמים חרמון אילת (בפעם הראשונה מקום שני ובפעם השנייה מקום ראשון בקטגוריה) ובמרוצים נוספים.

לפני כשנתיים וחצי אזרתי אומץ ופרגנתי לעצמי אופנוע מהאגדות (תרתי משמע) הונדה XR400R בן 20 שנה. בעצם מי שדחף אותי ועודד אותי זה הבן שלי עידו ( בן 17 שהתחיל לרכוב לפני שלוש שנים) וככה שנינו בייחד לאט לאט התקדמנו והחזרתי לעצמי את הביטחון. אני מבחינתי הייתי נשאר עוד שנים עם ה-XR400 אבל פתאום עידו שלי הגיע עם הודעה מרעישה "גראם ג'רוויס מגיע לארץ למספר ימי הדרכה" כמובן תרשום אתנו. אבל, אתה לא בא עם ההונדה!! תחליף להאסקי 350FE !! מה אני יכול לאכזב את הילד ?? ככה הגענו ליום המיוחל בהתרגשות גדולה, אני עם ההאסקי ועידו עם ההוסאברג 125 שלו.
זהו נגמר הרקע.

יום המפגש
לאחר לילה ללא שינה הקדמנו קום העמסנו את האופנועים ויצאנו למקום המפגש בלטרון. כאשר הגענו לנקודה ג'רוויס ישב לו שם כאחד האדם, נינוח וחייכן. בהתרגשות ובהיסוס נגשנו ללחוץ את ידו, והוא, בגובה העיניים ועם חיוך גדול נענה בשמחה והאווירה הייתה פתוחה, נעימה וחברית.
לאחר הגעתה של תמר נתנוב (פרטים בהמשך...) עם האוכל הסנדוויצ'ים והקפה, יצאנו לשטח. ג'רוויס התחיל בהסבר לחשיבות הרבה מאוד לשליטה באופנוע במצב עמידה, רכיבה סופר איטית ושימוש נכון במצמד, מבחינתו כל השאר יכול להגיע בהמשך, אך ללא הבסיס לא ניתן להגיע לתוצאות טובת בהארד אנדורו.
לאחר כל הסבר מגיע השלב שההדגמות.
השטח שבו התחלנו היה שדה מלא בעשב ירוק ורטוב, לג'רוויס זה כלל לא שינה, הוא מניף את הגלגל הקדמי כמעט בלי מנוע והגלגל האחורי כלל לא מחליק. כאשר אנחנו ניסינו התוצאה הייתה מביכה. ג'רוויס עודד ותמך ועבר אחד אחד, תיקן ונתן טיפים. כעבור שעה של אימון של מספר אלמנטים בסיסים יצאנו לטפס סלעים ועליות.
המוציא לפועל של יום ההדרכה, דוד באנור ( אלף תודות לך על היום המופלא) הוביל את השיירה ואנחנו תופסים לרגע שאשכרה רוכבים יחד עם אלוף העולם גרהם ג'רוויס.

התחלנו לטפס את העליה הראשונה, נרשמו התהפכויות והתעופפויות מרשימות ( גם אני בין המתעופפים) ולאחר שסיימנו, ג'רוויס הראה לנו איך עושים את זה. המהירות והקלילות שבה טיפס ועלה, השאירו אותנו בפה פעור. פעם הוא עלה במהירות מסחררת ופעם הוא עלה באטיות מפתיעה מבלי לאבד אחיזה. לרדת כמובן הוא יורד בסטופי מדהים.

זוכרים את נתנוב? אז היא הייתה בהגדרה המאספת וגם הצלמת עם תיק ענק על הגב וגם אחראית על האוכל. הייתי בטוח שאחד החברה יעלה לה את האופנע… אבל פתאום אני קולט שהיא רוכבת במעלה העלייה בסטייל מקומם בלי לעשות עניין. מאותה העלייה שכמעט כולנו נלחמנו בה... שאפו ענק תמר.
הרגע הבא ששוב ג'רוויס הדהים אותנו היה כאשר נעצר מול סלע ישר בגובה מטר וחצי, נצמד אליו עם הגלגל הקדמי ובלי להוריד רגליים, משך את האופנוע אחור ובתנועה אחת מהירה הוא פשוט היה למעלה. צפיתי בקטע הזה עוד פעמים רבות רק בשביל לראות אם זה היה אמיתי.
היום המשיך בטיפוס סלעים, עליות ותרגילים רבים. שוב ושוב נדהמנו מהקלות הפשטות והמושלמות שהוא מלהט עם האופנוע.
לאורך כל היום ג'רוויס שמר על חיוך, לבביות ובעיקר שמר על איפוק וסבלנות לפדיחות הרבות שהפגנו בפניו.
כך חלפו להן שמונה שעות של קסם שבסופן כולנו הרגשנו טיפ טיפה ג'ארוויסים...







תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 09:00-24.