טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
נשיקה לצרפתית


   14-10-2016, דורון פלדבאו   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

כמה אנשים יעקמו את האף אחרי שתגיד להם שאתה הולך לבחון מכונה צרפתית? מסתבר שהרבה, אבל כשמדובר באופנועי אינדורו שמגיעים למבחן שטח, לא כדאי לכם לזלזל

בתור חובב סיטרואן אני דווקא סומך על תעשיית הרכב הצרפתית. דווקא שנות ה-90 לטעמי היו תור הזהב של התעשייה וששמעתי שיש אופנוע אינדורו צרפתי אז משהו זז אצלי משהו בקופסה.

האופנוע מיוצר עצמאית ע"י שרקו – ליבת המכונה המנוע והשלדה מייצור/תכנון עצמי, בשילוב עם מערכות חשמל יפנית, בולמים אוסטריים (WP) ובלמים איטלקיים (ברמבו). לאור הגביעים שממלאים את הארון בשרקו ובכלל עליית הכוח הצרפתי בתחום המוטוקרוס, מן הסתם הם על המפה ויצרן קטן יחסית שמצליח לייצר מכונה שקוטפת פודיומים (לא שזה תלוי רק במכונה..) זה בכלל מעניין.

מאז ששרקו משווקים בארץ היו לי כמה הזדמנויות לרכוב עליו ומשום מה זה לא יצא לפועל, אם אלו ימי מבחן עמוסים או הדגמות חברתיות עתירות משתתפים.
דווקא אחרי שאחד מחברי ,חובב הכנף האדומה כמוני חזר מכמה ימי רכיבה ברומניה על השרקו ומאוד אהב אותו החלטתי שאני חייב להבין את קסם המכונה הצרפתית בעיקר כדי להבין למה לא מעט מלקוחות ה.מ רואים בשרקו שדרוג טבעי לHMים שלהם ,מעבר לעובדה שזה נעשה בתוך הבית (אותו יבואן).

למבחן התייצבו 2 כלים ה-SER250 הדו פעימתי, ומכונת הדגל של היצרן ה-SEF300R.

העדפתי לבחון את שניהם כידון לכידון, דווקא לאור כל השינויים שצצים בדו פעימתיים לאחרונה, שעיקרם עידון ומיתון המכונה והנגשתה למגוון רוכבים גדול יותר.
מרחוק קשה להבחין בהבדלים בין 2 הכלים ,אפילו על העגלה הם זהים, למעט הסעפת בגחון של ה-250, מבחינת מראה, אבזור, תנוחת רכיבה – 2 תאומים זהים:

שניהם צרים, קצרים למראה, נראים מצוין מבחינת גימור (למעט מדבקה או שתיים שמקולפות בפינות-ב2017, המדבקות מוזרקות בפלסטיק). בגדול? אם נשים אותם ליד קשת הדגמים שמשווקים בארץ, הם לבטח יצודו את עיני הרוכשים הפוטנציאליים... צרפתים או לא? את המבחן ביצענו בקו חדיד -מתקן אדם – אל מידיה וחזור דרך חלק מהסינגלים של בן שמן/מצפה מודיעין. כרוכב על 4 פע' רציתי להתחיל דווקא על ה-sef300r, כדי ללמוד אותו במיוחד שאחריו יש לי דו"פ שלא רכבתי עליו כ 5 שנים.

לעוד מבחני שטח

SEF300R.

נעביר למפת הצתה רגועה. SET UP בולמים לפי הספר, בכוונה ולא מותאם למשקל (העודף בקטנה..) של הרוכב:

התחלנו בכמה דוכים בחדיד כדי לא לפגוע ב"ירוק" של הדובשנים, וכדי להתרגל אל השארם הצרפתי בצורה מדורגת ורכה....האמת? באמת רכה ,לוקח זמן להתרגל לתנוחה שלו ,בעיקר לגבוהים, הוא קטן ומרגיש קטן על גבול הצפוף לי, בעיקר לעומת הקטמ/הוסקווארנה וגם לעומת ה-crf והימאהה המוכרים לי היטב, הגודל שלו אמנם מהווה יתרון במקומות צפופים, ובסינגלים הפיראטיים (אלו שלא מסומנים בצבע בחדיד) מתגלה כאן אופנוע מצוין ,נכנס ויוצא מכל חור,
כולל כמה נקיקי נחל ותעלות שדורשים דילוג באיטיות – שם האופנוע מככב בגלל גודלו הקומפקטי יחסית ,הוא מרגיש אחוד וצייתן למרות תחושה רכה על גבי המושב, לאן שתכוון אותו הוא יזוז, ובדיוק די גבוה.

למען האמת,קרקעית נחלי אכזב כמו שיש במדרון הצפון מזרחי של תל חדיד, הזרועה בולדרים בגדלים שונים שחלקם נטועים וחלקם חופשיים – לא מהווים עבורו בכלל מכשול....משטחי סלע בהפתעה אחרי סיבוב עיוור ? נו פרובלם....משטחי סלע קטועים שדורשים שינוי כיוון עם זרימת האבן ? הכל זורם ,הבנתם את הפואנטה – הוא באמת מרגיש בבית ברכיבה איטית וצפופה. המושב שלו צר ,אבל נוח ,חביקת המיכל קלה ונוחה והישיבה עליו היתה לי נוחה אחרי כ-10 דקות של רכיבה.

הנוחות על אופנוע קטן הפתיעה אותי עד כדי כך שמיהרתי משם לכמה סינגלים בקו 400 ומשם חציית כביש המתקן לכיוון מזרח לאל מידיה – אני חייב להרגיש אותו ב"פתוח",בשבילים פתוחים רק מטים אותו לתוך הסיבוב והוא פונה אחיד ויציב במקביל לקשת ולקו שתבחרו, הופתעתי ממש לטובה.

מבחינת גיהוץ והתמודדות עם מכשולים במהירות גבוהה יותר מהצפופים של חדיד? – בולע הכל! מתלים ,ועוד לא מכוונים למשקל שלי ,מתמודדים עם הכל בכבוד והאופנוע לא מתנדנד גם שהוא מופתע מכל מיני סלעים שמוסתרים בסבך המתקן אדמי של סוף הקיץ ,פתח גז , כידון מלווה מבט ו...זהו ,אמרנו צייתן?.

מעלות טכניים
המפה הרגועה גורמת למנוע לגרגר בסל"ד נמוך -ביניים ,כשהמנוע דווקא מרגיש כמו WR משופר ,יש לו בשר למטה ,אבל כזה שיושב טוב בבטן, לא מרעיב אותך ולא גורם לך להתנפח מהמנה – מספיק ומדויק כזה...ההזרקה מדויקת והכל עובד יפה ועגול. הבלמים שלו מעט נושכים אך לא מפתיעים ,אני אהבתי אותם ,גם המצמד ההידראולי עובד נעולה ומפריד מתי שצריך ,גם במהירות איטית ,המשחק עם המצמד מדויק ונעים.

שמעבירים למפה האגרסיבית ,בקרקע סלעית ומדורדרת ,חלק מהקסם של המנוע והגרגור שלו במהירות איטית נעלמים והאופנוע הופך להיות פחות נעים ,לא ברמה שבא לך להעיף אותו או להתבאס ממנו ,אבל ברמה שלא ממש צריכים את המפה הזו בצפוף על הקרקע הלא סלחנית שארה"ק התברכה בה.זו אולי אופציה לחזירי גז, אני לא מצאתי לנכון להשתמש בה מעבר לכמה ק"מ בודדים כדי להרגיש את ההבדלים בינה לבין הרגועה.

עוד נקודה שהפריעה לי עם כל הלונה פארק במתקן,הרגשתי שבחלק מהמכשולים, במיוחד שרוצים לשמור על רצף, נאלצתי לאזן את מוטת הגוף שלי בתנועה לפנים ולאחור, ואחרי זמן קצר הרגשתי מתנדנד אחורה וקדימה, מן תחושה שהמשולש העליון קרוב לי מדי לבטן, ייתכן ודרוש לי זמן רכיבה ארוך יותר ע"ג המכונה כדי להרגיש עליה נוח יותר או התאמה אחרת ל-186 הס"מ שלי.

בשורה התחתונה – אופנוע אינדורו מצוין ,קומפקטי ברמה שלא נתפסת איך אופנוע יכול להיות גם קצר וגם יציב, גם מסתובב במקום וגם מגהץ בסינגלים פתוחים.

SER250 הדו פעימתי

ואז הגענו לאל מידיה....

אחרי העליה מהמטווחים לכיוון נאות קדומים ,פתאום הרגשתי דגדוג באף ....כזה של שמן דו"פ .... אודה שפרט לרכיבה אחת על דו"פ, קצרה יחסית ובשטח הסטרילי של בן שמן לא רכבתי על דו"פ מ2011.

המנוע נעים לשימוש ומרגיש פחות מווברק ממנועים אחרים עליהם רכבתי עם סטרטר חשמלי, ללא גיבוי קיק (כמו ברכב ...) וצריך לשים לב שסוגרים את מתג ההתנעה כדי לא להיתקע בלי מצבר ,שסתום הכוח חשמלי ומעניין, על האופנוע האחרון שצויד בשסתום כזה לא ממש יצא לי לרכב (CR250R).

העליה על ה-250 מאוד מזכירה בתנוחה את ה-300, אבל כאן המכונה מרגישה קשיחה יותר, משום מה המשקל המוצהר של הser250 גבוה ב-3 ק"ג מה-300 המרוב"פ ,לא שזה מורגש אבל סתם נתון שנשמע הזוי...

מתחילים את הירידה לכיוון נאות קדומים ממרום הרכס, ולאורך הירידה, כמי שלא רכב על דו"פ 5 שנים, מה שבא לידי ביטוי מיידי בתחושה הוא הבלמים – מן הסתם אין בלימה מנוע ,וכל מיני סלעים שהתדרדרו לסינגל זוכים להתחמקות בזכות ההיגוי המהיר והבלמים הטובים, האופנוע אמנם לא יושב כמו אחיו, המרוב"פ אבל זה דו"פ מאוד מפתיע בהתנהגותו.

דווקא רציתי לרכב על ה-300 לאור רצונם העז של רוכבי הארץ לחוות קצת אינדורו אקסטרים בלבאנט, ה250 הזה מספיק לי בהחלט. כח לא חסר לו, והוא מרגיש פחות תזזתי ממה שאני זוכר מ-12 שנים דו פעימתיות, הוא לא בועט לצדדים, הוא שומר על קו יחסית אחיד וההתנהגות שלו מפתיעה לדו"פ.

בכל העליות והקטעים הטכניים לרבות עליה שבד"כ יורדים אותה לכיוון הנחל באל מידיה, טיפוסים טכניים על גבול אובדן האחיזה – המנוע מגרגר ואין לו EDGE שגורם לרוכב לסגור גז בבהלה, אולי חלק מהעובדה נעוץ בשסתום הכוח החשמלי והנעים של הצרפתי הזה, הכל מרגיש עגול בשרני ולא מאיים.

אחרי שטיפסנו את כל אל מידיה הפוך לכיוון השביל העליון בכניסה לקברות מכבים. לא נעלה מהירות על השביל? דו"פ או לא, אמנם המנוע מעט יותר מדנדנג בסל"ד עליון אבל נשאר נעים ובשרני במהירות של 80-90 קמ"ש על השביל ,יציב ומגהץ – השארם הצרפתי עובד.

בסינגלים של בנ"ש בחזרה לרכבים נכנסנו לסינגל שלא מעט עצים נכרתו לאורכו וחייב אותנו לשנות נתיב תוך כדי תנועה – שם הוא כיכב ,דו"פ ,קליל ,קצר ומגהץ ? אין טוב מזה לדלג מעל גזעים ודרדרת... משם לסינגלים הקלאסיים של בנ"ש, שם הוא מתמודד יפה עם הכל ,אמנם לא אתגר מי יודע מה, אבל הוא מרגיש בטוח ואפשר לעלות במהירות ,זאת אעיד בתור אחד שרגיל לאחד מהמרוב"פים בעלי המתלים/שלדה הטובים יותר שיש.

מי שיעבור אליו ממרוב"פ לדעתי יהנה מנדידה נוחה מבחינת הטרנזישן בין 4 ל-2, המכונה הזו נעימה, הרבה הרבה פחות מווברצת ממה שהכרתי לפני כמה שנים, פחות מתפרצת, למרות שגם כאן יש 2 מפות הצתה, אין צורך להשתגע עם האגרסיבית בתנאים צפופים או בתנאי אחיזה גבולית, מי שרוצה מכונה קלילה, ופליקבילית, בתנאים צפופים ובקטעי קישור וסינגלים – אין לו מה להפעיל את המפה האגרסיבית, עובדה שעד לפני כמה שנים היינו מקבעים על מפה אחת ולא ממש מוטרדים שאין מתג החלפה ...

השרקו דו"פ 250 ,לטעמי, אחד המשובחים והנעימים בקטגוריה ,שרקו פיתחו מכונה מדוייקת ונגישה, לא נושכת וקלה לרכיבה, מתלים מצוינים, שלדה מדויקת ארוזים ומתפקדים כמו שצריך, לא מכונת אטרף שמחייבת גז פתוח וכושר על, הוא יסלח גם אם נרכב עליו עייפים קצת או במהירות איטית מעט ממה שאנו מורגלים.







תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 21:49-24.