טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
עונה על כל הציפיות


   03-09-2015, טל דשא   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

מי הבריק, מי ניסה לתת פייט, אילו רוכבים הפתיעו ומי איכזב. טל דשא נפרד מעונת המוטוקרוס ומסכם את קטגוריית ה-450. חלק הראשון

לאחר עונה ארוכה ומרגשת שנגמרה בדרמה גדולה בקטגוריה הקטנה, הגיע הזמן לסכם עניינים ולראות לאן פנינו מועדות ומי מהרוכבים צפוי להתבלט. את כתבת הסיכום הזו נחלק לשני חלקים, קטגורית ה-450 וקטגורית ה-250, נתחיל מה-450.

450

בקטגוריה הבכירה מן הסתם כולם מדברים על ריאן דאנג'י שלקח אליפות ועל ק.ט.מ. שכבר שנה שניה ברציפות לוקחת אליפות.

ברשותכם אתחיל דווקא לא מדאנג'י ומהכתומים אלא מרוכב אחר, קן רוקזן שמו. רוקזן הגרמני הוא רוכב צעיר אך מנוסה מאוד ובאמתחתו אליפויות גם בארצות הברית וגם באליפות העולם, אליפות גרמניה, ועוד כל מיני אליפויות.

רוקזן עבר לקבוצת סוזוקי, אך לצערו הוא התחיל את העונה פצוע ועד השליש האחרון של העונה הוא לא היה בריא במאת האחוזים.

הסיפור של דאנג'י ורוקזן הוא מעניין מכיוון שבכל תקופה מסויימת מגיע רוכב בעל ביצועים מדהימים שלוקח אליפויות ועוד רוכב אחד מעולה שנצמד אליו ומצליח לתת בראש. ביחד שני הרוכבים הללו נחשבים לרוכבים הטובים באליפות.

הצמד בשתי העונות האחרונות הם קן רוקזן וריאן דאנג'י. עצם העניין הוא שתחושת הבטן תמיד אמרה שרוקזן הוא הרוכב התותח ודאנג'י יישאר זה שעושה צרות ומגיע קרוב לאליפות, אך גם בעונת הסופרקרוס וגם בעונת המוטוקרוס דאנג'י הרים את עצמו והוכיח כי כאשר וילופוטו עזב וגם פרש, הוא לא מתכוון להיות כינור שני יותר.

גם כאשר רוקזן היה בריא ובכושר בסוף העונה לא היה לרוכב הגרמני סיכוי להתעלות על העילוי האמריקאי אשר העלה את רמת האגרסיביות שלו על המסלול, מה שהוביל אותו לניצחונות אין סוף ולשליטה מוחלטת בעונה גם כאשר יש תותח קטן ושמו אילי טומאק.

טומאק רכב העונה עבור קבוצת גייקו הונדה ובתחילת העונה ניצח את כל חמשת מקצי המרוץ הראשונים, אך טומאק הצעיר והפזיז לחץ יותר מדי, התרסק, ופרש מהמשך העונה. אין שום ספק כי טומאק הוא כישרון ענק, המהירות האבסולוטית שלו היא מטורפת וזה לא משנה אם מדובר באופנוע 250 מטריף או 450 מטורף.

טומאק יודע להוציא מהאופנוע את מה שאין לו ובתנאים הכי קשים למצוא את הסוויט-ספוט הנכון להוציא את המקסימום כאשר לא פעם ולא פעמיים הוא נתן את הזמנים הכי מהירים של סוף השבוע על אופנוע ה-250, כן, גם יותר מהירים מוילופוטו כאשר וילופוטו היה מתחרה וטומאק עוד לא עלה כיתה.

לא ברור מה מידת ההחלמה של טומאק והאם הוא יחזור להיות הרוכב המטורף באליפות, אך התקווה היא שכן מכיוון שיש לו את היכולת לקחת אליפות, בתנאי שהוא בריא ובתנאי שהוא יתבגר.

עוד בעיה אחת שיש לטומאק היא שקבוצת הבית שלו מזה הרבה שנים, גייקו הונדה, החליטה שלא להתחרות בקטגוריה הבכירה בעונת 2016 ולכן טומאק נמצא בבעיה, למרות שהוא אמור לעבור לקבוצת הונדה הרשמית, אך עדיין אין פרטים נוספים. מן הסתם הונדה לא תיתן לטומאק ללכת לקבוצה אחרת ואנחנו נראה אותו בצורה כזו או אחרת באליפות הסופרקרוס בחורף.

גם ג'סטין בארשה הרשים מאוד לקראת סוף העונה עם תוצאות מעולות וניצחונות. לא הרבה אנשים מודעים לעובדה שכבר שנתיים הרוכב המוכשר הזה פצוע וכמו שפתח את הקריירה שלו בעונת הסופרקרוס של 2014 בצורה משכנעת, כולל עמידה על העמדה הגבוהה בפודיום במהלך העונה, כך גם הוא התאדה, או לפחות כך היתה התחושה.

בארשה חזר להיות רוכב שמסוגל לנצח ואין ספק שאם יצליח להיות עקבי ולא להיפצע, הוא יהיה אחד מאותם הרוכבים אשר מאיימים על ניצחונות וקוטפים פודיומים.

נמשיך עם כריסטוף פורסל וג'ייסון אנדרסון. פורסל עבר מהקטגוריה הקטנה לקטגוריה הבכירה ומימאהה להוסקוורנה החדשה. פורסל, כזכור, סיים את העונה במקום ה-5 כאשר בן קבוצתו אנדרסון סיים את העונה במיקום ה-6 והמרשים.

למה שני הרוכבים האלו מעניינים? מכיוון ששניהם רוכבים מהשורה הראשונה והם רוכבים העונה על אופנוע חדש לחלוטין.

נכון שהוסקוורנה שייכת לק.ט.מ. ושהאופנועים חולקים מכלולי שילדה ומנוע, אך כל עבודת הפיתוח למרוצים נעשית לא על ידי ק.ט.מ. אלא על ידי הוסקוורנה ולכן אופנוע שהתחיל כאופנוע דומה או כמעט זהה לק.ט.מ המשיך כאופנוע שונה לחלוטין ותהיו בטוחים שהיו להם לא מעט קשיים כאשר ק.ט.מ. התקדמו עם הפיתוח והלכו לכיוונים שונים מהם.

לכן שני הרוכבים הללו ראויים לאיזכור ולמקום של כבוד, כי בכל זאת, מקומות חמישי ושישי באליפות הכי קשה וטובה בעולם, ועוד בעונה הראשונה של היצרן? מגיע להם הרבה כבוד, למרות שהביצועים שלהם לקראת סוף העונה היו טיפה פחות טובים ממה שהיו בפתיחת העונה.


מי שעוד הרשים מבחינתי לפחות הוא הרוכב הצעיר-וותיק בלייק באגת. באגת הוא רוכב מעולה אשר לוקה בחוסר עקביות רצינית ולאור היותו חדש בקטגוריה, הוא גם סבל מבעיית הסתגלות קלה, אך בכל זאת סיים את העונה במקום הרביעי מאחורי בארשה.

לא יודע מה איתכם, אך מקום רביעי הוא תוצאה מעולה בכל קנה מידה ואחרי שנים קשות והרבה מאוד בעיות עם ג'יימס סטיוארט, הגיע הזמן לעונות נטולות דרמה עד כמה שאפשר כמובן.

עושה רושם שבאגת מאוד התבגר בעונה האחרונה והוא גם יותר עיקבי ממה שניתן היה לצפות וגם לא לוקח סיכונים מיותרים שהיה לוקח בקטגוריה הקטנה. סיכונים שנותנים גם תגמולים מאוד גדולים כאשר הם מצליחים.

באגת כנראה הפנים שבכדי להישאר באליפות ולהתקדם קדימה הוא צריך לרסן את עצמו וללמוד את הקטגוריה כמו שצריך ובגרות כזו גם תביא לבאגת הרבה הצלחה בהמשך הדרך.

תזכרו שמדובר ברוכב שמסוגל לרכב באותו הקצב של טומאק בסופי שבוע מסויימים כמו שראינו לא פעם ולא פעמיים בקטגורית ה-250 לכן אם ישכיל להתנהל נכון העתיד שלו יראה ורוד, בכל זאת לא סתם סוזוקי בחרה בו כרוכב מפעל.

על אחד הסיפורים העצובים של העונה חתום צ'אד ריד. מדובר במקרה קלאסי של רוכב מהטובים שהיו ושיהיו שלא ידע מתי לפרוש. נכון שריד עבר פציעה בעונת הסופרקרוס, אך בלי קשר לפציעה הוא מבוגר מאוד (33) ביחס לשאר המתחרים וכאשר אנו מדברים על רוכבים שעוד התחרו מול ריקי קרמייקל וזכו לנצח אותם, אז מן הסתם מדובר בלא פחות מרוכב על, אך גם רוכב כזה צריך לדעת מתי לפרוש וריד החליט לפרוש אחרי פתיחת העונה ולסגור את קבוצת TWO TWO MOTORSPORT שבבעלותו.

נגמרה לה עוד עונה מעולה , עונה של הפתעות , התרסקויות, נצחונות וכמובן הרבה מאוד אכזבות. אנחנו, באתר "נזימה" נמשיך לעדכן אתכם הקוראים בכל מה שיתרחש עד לעונת הסופרקרוס וכמובן לא לשכוח שיש לנו את המונסטר אנרג'י קאפ לפני עונת הסופרקרוס כך שהאקשן יחזור, רק צריך לחכות בסבלנות.







תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 23:24-24.