צילום:דמיטרי,yoniphotos

חום מטורף? מספר משתתפים מאכזב? עיכוב בזינוק? הצחקתם את מי שהגיע לראלי אשלים וראה את הטרקטורונים, האופנועים והרייזרים מתעופפים. תומר וולף חזר מאושר

לאחר תקופה ארוכה בה לא התקיימו מרוצי ראלי רייד, סוף סוף הרגשנו את זה מגיע. ההתכתבויות בין האנשים, המיילים, השיחות וההתארגנויות לקראת "ראלי אשלים", יצרו אוירה של התרגשות ודריכות.

בכל כמה שעות נכנסתי לאתר ההרשמה והבטתי במספר שמות המשתתפים שהלך ועלה עד שנעצר על סך של 32 נרשמים מכל הקטגוריות. אין ספק שהיתה הרגשה של אכזבה, אבל מרוב אדרנלין, המשכנו קדימה והתמקדנו במתחרים שרוצים ומוכנים לתת עבודה. אז הנענו וירדנו לחורשת אשלים לתמוך, לעודד ולספר.

המיקום שבו הוקם אזור ההתארגנות היה מושלם. אפילו השמש והחום לא חדרו לתוך החורשה. דווקא מה שהעלה את הטמפרטורה בצל היה עיכוב של שלוש וחצי שעות בשעת הזינוק, ואי וודאות עד לרגע האחרון אם בכלל המרוץ יתקיים....

על הסיבות לכך בוודאי תשמעו בקרוב, לאחר שיתברר מה קרה. רק במילה - כנראה "חוק הספורט" הוא חוק מצוין אבל לא לספורט.

לקטגוריית הראלי רייד

היכנסו למדידת הזמנים הרשמית והמלאה של המירוץ

צילום: YONIPHOTOS

בסופו של דבר, החלו להישמע קולות ורעמי המנועים שזינקו למסלול לוהט, שכלל שלוש הקפות של כ-38 ק"מ בשטח עם שבילי אבק, חצץ ואבן, מתובלים בקטעי חולות, במפים ודרופים מרשימים.

התכנון של המארגן הייתה שהמתחרים ינווטו ע"י "סיפור דרך" ו-GPS, דבר שקצת הלחיץ את החברה שלא כ"כ מתמצאים בניווט בסגנון הזה.

בפועל, המסלול היה די ברור ומסומן ע"י סרטי סימון ומרשלים, אך למרות זאת היו כאלו שכנראה מצאו שבילים מהירים וקצרים יותר. גם העניין הזה צריך להילקח בחשבון במרוץ הבא. ( בתקווה שיהיה..)

לאחר הזינוק, התמקמנו בשליש האחרון של המסלול. ראינו אופנוענים וטרקטורונים, רוכבים עם מעט זיק בעיניים, שכן, חלקם הגיעו לאיזור כבר ביום חמישי אחה"צ וביום שישי שעות זינקו למסלול מתיש בשיא החום... לא ממש המתכונת המועדפת. כנראה זו גם הסיבה שמעטים הצליחו לסיים את שלוש ההקפות.

אבל יש לציין, שלמרות הקושי, כולם נתנו פייט ולא ויתרו. תומר סלמן ריחף עם ה-DS שלו, תוך שהוא מתערבב חזק עם האופנוענים שזינקו לפניו. הבחור הפגין רכיבה חזקה וזורמת, מיכאל פרץ נתן מלחמה והחזיק בשיניים את כל שלוש ההקפות וסיים בתוצאה מכובדת מאוד. אלידור באד, שמואל בנדיבה וירמי גוב עברו חוויות משלהם, אבל בסופו של יום לא סיימו שלוש הקפות, כך שבמצבת הטרקטורונים, היחידים לסיים היו תומר ומיכאל.

אין ספק שטרקטורון הוא כלי אידאלי למסלולי ראלי רייד, מהסוג הזה פשוט צריך להיערך בהתאם - טרקטורון תקין מתודלק מחוזק ומשומן ו....רוכב עם כושר גופני טוב, אחרת אחרי 20 ק"מ, העסק מתחיל להיות קשה ורק רוצים לסיים.

אופנועים: הנער שיחק אותה

אצל האופנוענים הסיפור היה די דומה, למרות שאחוז המסיימים היה הגבוה ביותר. זיו כרמי קבע את ההקפה המהירה ביותר, אבל לא הצליח לסיים. גב סלע רכב באופן מושלם ובלי דרמות, תוך שמירה על זמני הקפה מהירים וכמובן במקום הראשון. אחריו בפער של 1:20 ד', סיים ירון יעקובוביץ' ובמקום השלישי דורון וינטר.

בגזרת הרייזרים המחוזקים (דגמי ה-900 וה-1000) ציפינו לגדולות, אבל התאכזבנו לראות שהרייזר המגרה של אלירן יפרח סבל מכשל במתלה האחורי, שגרם לתלישת הבולם כבר בהקפה הראשונה.

בסופו של יום הכול נשאר כצפוי רוני פישמן ראשון ודני פרל שני. אגב, שניהם נהגו באותו הרייזר.

עד שהגיע זמן הזינוק של הרכבים, סבלנו ממכת חום קלה, אבל מי אנחנו, שנסענו שעה וחצי דרומה והתייבשנו בשמש שש שעות, שנוותר על צפייה בבאגי קלאס 1 בריחוף מרשים בחולות אשלים..

אז איך ששמענו קולות ורעמי מנועים רצנו ותפסנו למרומי הדיונה, רק בכדי לגלות שהקולות היו קולות שהגיעו מקו הזינוק - 32 ק"מ מהנקודה בה ישבנו. אחרי רבע שעה נוספת זיהינו אותם מגיעים וכמו להקת חרגולים, מקפצים ראשון טל ויינברג עם הבאגי הכתום, נושף בעורפו אייל לביא, ואחריהם אלירן יפרח וירון כהן. היה שווה כל הסבל שעברנו רק בכדי לראות את החבורה הזו עוברת.

לאחר שהם עברו, מיד החלטנו לשפר עמדות. ואז שוב מחכים. כעבור 25 דקות עובר טל ולאחריו ירון, שקצת הוריד רגל מהגז ושקט... לא היינו צריכים להיות גאונים כדי להבין שמשהו קרה לשאר הכלים.

נשברנו וחזרנו לחורשה המוצלת...

תמונות מהגלריה