לירון בוגץ' נקראה אל הדגל בכדי לספר על חווית שטח ראשונה במסגרת טיול בהרי ירושלים עם סוכנות טריפ טרקטורונים. היא חזרה מחויכת ומאובקת

יום שישי אחר הצהריים, הטלפון מצלצל והונחתה עלי משימה: סיקור טיול טרקטורונים של סוכנות "טריפ טרקטורונים", בהרי ירושלים. חשבתי לעצמי "מה לי ולזה אני הרי באה מעולם הכביש, הכלים הכבדים ,היפים והמהירים. טוב, אין מה לעשות! נזימה קוראת לי לדגל אני הולכת לטיול".

בוקר יום שבת הגענו אני והצלם, ערן שלמה, לנקודת המפגש - צומת לטרון. שלושה טרקטורונים חיכו במקום, ביניהם בחור גדול בשם עופר מיארה שהוא גם האמון על המסלול המדהים הניצב לפנינו ומוביל הטיול. כמה דקות מאוחר יותר מגיחה משאית הנושאת שישה טרקטורונים ושני רכבים הנושאים שני כלים יחד עם הרוכבים. למען האמת, לא תיארתי לעצמי שמדובר בטיול מאורגן שכזה ואפגוש קבוצה כל כך מאוחדת ומגובשת, מאובזרת מהמתלה האחורי עד לקצה הפנס הקדמי.
שיחות היכרות קטנות ביני ובין שאר המשתתפים וכבר היה ניתן להבין שמדובר בקבוצה מגובשת מאוד שכל חבריה מכירים אחד את השני והדבק המאחד הוא שני אנשים, שלום בוארון ומאיר יעקב, הבעלים של סוכנות טריפ טרקטורונים. תדלוק, ניפוח גלגלים, ויצאנו כ – 11 רוכבים לדרך אל עומק היערות.

אני וערן רכובים על גבי אווטלנדר מקס בצבע אדום, טרקטורון גדול מאוד ובעל שני מקומות ישיבה. ערן ממקם את תיק הצילום הגדול על גבי הסבל ואני מכניסה את התיק שלי לתוך התיק הגדול שנמצא על הקשת, מקום לא חסר בכלי הזה. נראה שהספה הניידת הזו לא מתרגשת במיוחד מנוכחות של שני רוכבים על גביה, מאוחר יותר כשנשאלתי אם אני מרגישה את הקפיצות, לא בדיוק הבנתי על מה מדובר, כי פשוט לא הורגשו כאלו.

בעוד החברים עדיין מתחממים במסלול ועולים עלייה קטנה עם אבני דרדרת, מצטרפים אלינו שני רוכבי טרקטורונים על גבי פולריס ורוכב אופנוע אחד שנזקק לעזרה קלה בעלייה המדוברת.
בשלב כלשהו הכידון הועבר לידיים שלי, קצת מוזרה ההרגשה הזו להחזיק כידון ולהישאר יציבה במצב עמידה בלי רגל אחת על הקרקע. הטרקטורון מגיב בכוח לכל ליטוף על המצערת, בהחלט חוויה. בנבחי היערות על דרך בורמה, ירדנו מדרונות, חצינו נחלים, עלינו הרים וגבעות. המסלול היה מרהיב ביופיו עם נופים ירוקים שלא העלתי על דעתי שהם קיימים בכלל במדינתנו הקטנטונת.

אחרי שעתיים וחצי של רכיבה מהנה עם עצירות קצרות לבהות בנוף היפיפה וכמובן להעמיק את ההווי החברתי בין הרוכבים, הגענו לצומת שורש בסביבות השעה אחת, שם החלטנו שאין הנאה גדולה יותר מלרכוב על בטן מלאה. מיארה כיוון את הכידון והשיירה בעקבות הריח, עצרנו במסעדת שורש המזרח. חלמי, מנהל המסעדה, פינק אותנו בארוחת צהריים כמו שכתוב בספר, בזמן שכולם בלסו סלטים, ומבחר שיפודים, אני העוף המוזר (הבחורה היחידה בטיול), הסתפקתי בשניצל עם קטשופ מהסרטים. בסוף הארוחה איך לא כמובן, קינוח של קפה שחור עם בקלאווה מתוקה.

הדרך העוברת בסמוך לנחל שורק רצופה עליות ומורדות, שבילים צרים והמון צמחייה. רגע לפני הכניסה לאזור הזה, החלטתי שאני עוברת לצד הספורטיבי עם ההילוכים והקצב המסחרר (כמובן שזה הטעם שלי, יש כאלה שאוהבים את הכורסה המפנקת והאוטומטית...) ועליתי על הds450X יחד עם מאיר יעקב (שלדעתי הוא רוכב אדיר ומקצועי שלא סופר את הכלי ממטר), במהרה כולם נעלמו מאחור בענני האבק.

באחד המעברונים החוצים את נחל שורק, הבחנו בטרקטורון DVX כתום המבצבץ לו מבין הסלעים בתוך המים, לא רחוק ממנו על הגשרון, רוכב צעיר מבוהל, מסתבר כי הבחור רכב מהר מידי והמשיך בקו ישיר אל המים. החנינו את הכלים, דוממנו מנועים וכולנו נחלצנו לעזרתו (כמובן הגברים... מה אני כבר יכולה לעשות חוץ מלעודד את הבחור המסכן). לאחר עשר דקות של תצוגת תכלית של חילוץ מקצועי, הכולל בין השאר שימוש בשתי כננות, המשכנו בדרכנו אל המסלול המרהיב ולעצירות הקפה הקטנות של מיארה, עם הפיצוחים של שאלתיאל ובנו הקטן, והבדיחות הפרטיות שעושות את האווירה למיוחדת כמו שהיא.

בסביבות השעה ארבע וחצי, התחלנו לחזור לכיוון לטרון, לסיום הטיול. הודעתי למאיר שאני לוקחת פיקוד על הטרקטורון והוא יושב מאחורי, כמובן שלא הגעתי ליכולות הרכיבה שלו אבל עדיין לרכב על ה DS, זו בהחלט חוויה מדהימה, פתאום הבנתי שרכיבה זה לא רק אספלט, מצלמות וניידות, זה פאן מסוג אחר.

רגע לפני שהגענו ללטרון, נפגשנו עם חבורה מעורבת של רוכבי אופנועים וטרקטורונים, עושה הרושם כי הרוכבים מכירים את חברי החבורה שלנו, מאוחר יותר הסבירו לי כי מדובר בזכי ושרון, שני חבר'ה שמתחרים בתחרויות הטרקטורונים, חיים איס ורוכבים נוספים.

לבסוף ,בשעה 17:30 הגענו ללטרון ופתאום קול קורא בראשי "מה? זהו? כבר נגמר?"
כל היום עבר לי בצ'יק, לא הספקנו לצאת וכבר חזרנו. למדתי להכיר עולם חדש של טיולים. פרידה מהחברים ואז הגעתי למסקנה שאין לסוכנות "טריפ טרקטורונים" לקוחות אלא זה סוג של משפחה.

*גילוי נאות: לירון וערן היו אורחי טריפ טרקטורונים בטיול.