צילום: זאב שטיין, שימי בר, יוני לאביץ'

הסבב הראשון בליגת הראלי רייד יצא לדרך בהפקה משותפת לעמותה ומ.מ.ס.י, בשדות מושב טל שחר, תומר וולף היה שם וחזר עם זיק של תקווה בעיניו

את האבק שהתרומם לאוויר ניתן היה לראות למרחוק, במרוץ הקודם שהתרחש בשדות טל שחר אכלו כולם בוץ, אך הפעם הבוץ התחלף באבק, בתוספת טמפרטורה שלא הייתה מביישת את אחד מימי יולי אוגוסט הידועים לשמצה, אבל לא החום ולא האבק ירתיעו את חבורת חובבי הספורט המוטורי.

מתחם מנחת המטוסים הקלים, אשר נמצא בגבו של מושב טל שחר, לבש צבעי חג הכוללים סככות צל צבעונית, עגלות וטנדרים עמוסים כל טוב, וכמובן רכבי מרוץ יפים ומושקעים. לא אכביר מילים בנושא, אבל שני דברים חייבים לציין: הראשון להצדיע לאנשים אשר משקיעים זמן וכסף רב ברכב מרוץ, למרות אי הוודאות הקיימת בעניין קיום מרוצים. והשני לעוסקים במלאכת הפקת המרוצים - מדובר באנשים עקשנים עם הרבה רצון ומוטיבציה, שעושים לילות כימים לטובת הצלחת מרוץ.

אז מה היה לנו? מתחם מאורגן למשעי, מסלול, ברובו מהיר עם מספר קטעים, שכללו כמה פניות הדוקות וכמה פניות בהן יכלו הרכבים להיסחף במהירויות תלת ספרתיות, שהבליטו את ההבדלים בין הכלים ויכולות הנהיגה של הנהגים. בגדול הראלי היה סוג של ראלי ספרינט עם הקפות של 18 ק"מ, הנהגים מהקפה להקפה למדו את הקווים הנכונים והגבירו מהירות, אלו שהעזו יותר מדי שילמו במקום ומהקפה להקפה התדלדלו הכלים.

לאחר סיור מקדים ברחבת שטח הכינוס נרשמו כמה קרבות עתידים מעניינים:
בגזרת האופנועים התייצבו 6 רוכבים - ערן וולנברג, הוותיק והמנוסה, שוב הוכיח כישרון וניסיון כאשר הוא קובע זמן מרשים וקוטף את המקום הראשון.דורון וינטר ועומר שושני חזרו מראלי יוון והוכיחו כי הם בכושר מעולה.

בגזרת הטרקטורונים יש חדש (יש טרקטורונים), שמונה טרקטורונים התייצבו לקו הזינוק, כאשר למעט נועם דהן, הילד שכבר הספיק לצבור ניסיון במרוצי ראלי, שאר החברה עדין מגששים את דרכם, היה בהחלט ניתן להרגיש את ההתרגשות והמתח. אני יכול להעיד כצופה מהצד, שהחבר'ה רכבו כמו מקצוענים (עוד טיפה תשומת לב לציוד רכיבה מתאים, ולכלים עם תחזוקה יותר נאותה יכלו בהחלט לשפר את המצב). מגיע להם עידוד ותמיכה נקווה שימשיכו להתחרות לאורך כל העונה . גם בגיזרת הטרקטורונים לא נרשמה דרמה, כאשר נועם דהן שומר על קצב וקוטף את המקום הראשון, נצח לוי את השני ויוגב שחר סוגר את הפודיום.

בקטגוריית הרייזר CUP (יענו רייזר 800) היו מספר מועמדים לזכייה, והאמת כולם בעצם היו פוטנציאלים . שבעת נהגי הרייזר 800 הפגינו נהיגה מאוד מרשימה, רואים שהם כבר מכירים ומחוברים לכלים באופן מוחלט, למרות שכולם כבר קצת מזלזלים ברייזר 800, עדיין הוא מוכיח שכוחו במותניו והתוצאות מדברות בעד עצמן. למעט תימור גיל, שדגמן סלטה מרשימה לתוך שדה תירס, התוצאות היו די צמודות, רק בסוף כל ההקפות היה ניתן להבין מי המנצח - והפעם היה זה אדר מלמד, שעשה זמן שנחות בפחות משתי דקות ממנצח קטגוריית עד -1000 שכללה את הרייזרים 900 ואת המווריק -1000 של קאן-אם. את המקום השני כבש גדי ביטון ואת השלישי אלעד לביא.

הקרב המעניין הראשון מבחינתי היה בקטגוריית ה- T3 (בתרגום חופשי רייזרים 900 ומווריק 1000). מבחינתי תום בריל, שכבר הוכיח יותר מפעם אחת, שהוא יודע לאלף סוסים על ארבעה גלגלים הוא הפייבוריט לניצחון. מי שיכל לסכן אותו (חוץ משטות שהוא יעשה בעצמו) זה יובל שרון, שהפעם הגיע עם כלי ממש לא מוכר בדמות מווריק -1000 ארבעה מושבים (פורקו המושבים). הקרבות היו קשים ומרים, אבל כשהתפוגג האבק התמונה הייתה שונה לחלוטין מהצפוי. במהלך המרוץ סבלו רוב משתתפי הקטגוריה מתקלות; החל מחיישן קריאת גז (אצל שגיא בורשטיין), שלא נתן למנוע להתעורר שתי דקות לפני הזינוק, ורק סיוע של המתחרה מניצני עוז הציל לו את המצב, כולל רצועת ורייטור שנקרע. רוני פישמן, שסבל מפנצ'ר ויובל שרון, שהמווריק שלו הגדיל לעשות וכבר בהקפה הראשונה פירק ציריה קדמית, ובהקפה השנייה פירק ציריה אחורית, וגם דאג להעלות אותה באש.

ומה עם ידידנו תום בריל ? הוא חרך את המסלול כולל את אזור הפיץ וקיבל קנס של חמש דקות.

אז מי ניצח ? דני פרל האגדי, ששמר על נהיגה מושלמת ונתן תוקף לפתגם הידוע "ישחקו הנערים לפני .. ויבוא השלישי ויכריע ביניהם" את הפודיום בקטגוריה ממש לא ניחשתי נכון. דני פרל ראשון , שגיא בורשטיין שני ותום בריל שלישי.

שלושת הקטגוריות הנוספות סבלו ממיעוט משתתפים, לא נרשמו דרמות מיוחדות ובכול זאת היה רכב אחד שהרשים גם בנסיעה וגם בתוצאות והוא של ארז אברמוב . הכלי הייחודי שבנה, ריחף לו בהחלקות מרשימות ופוטוגנית.

זהו עכשיו ברשותכם לדבר האמיתי, קטגוריית ה- TT (רכבים בסגנון האמריקאי עם מנועים אימתניים ומהלכי מתלה אין סופיים): התייבשנו בשמש חמש שעות, רק בכדי לצפות בהם לכמה שניות עוברים או יותר נכון מרחפים במעברים, שכל רכב אחר היה מתפרק לולא היה מאט ונזהר. את אייל לביא, עם הבאגי השחורה אנחנו מכירים ואוהבים, וגם הפעם אייל סיפק את הסחורה - ליהטט והרקיד את הבאגי, יעידו התמונות. לאייל היו הפעם מתחרים רציניים ביותר: טל וייברג, הגיע מצויד בכלי נשק חדש מבית היוצר של רוק-סוליד (ארנון ורפי המוכרים), כלי שנתפר בדיוק על פי רצונותיו ומידותיו של טל, ואם לשפוט לפי המרוץ הראשון של טל והמפלצת הכתומה שלו, אז יש כאן שחקן מאוד חזק. כאמור אין תחליף לניסיון, ואת הקטגוריה ניצח ירון כהן, תוך שהוא קובע גם את הזמן ההקפה המהירה ביותר, וגם את הזמן המצטבר המהיר ביותר.

זהו נרשם עוד מרוץ מוצלח, והפעם מבית היוצר של העמותות הראלי רייד והעבירות.

נקווה שיצליחו לשמור על רצף של מרוצים וכמובן שכמות המשתתפים תעלה ויתמלאו כל הקטגוריות במהרה בימנו אמן.

מדידת זמנים

טבלת תוצאות

הגלריה של זאב שטיין

תמונות מהגלריה

הגלריה של שימי בר

תמונות מהגלריה

הגלריה של YoniPhotos

תמונות מהגלריה