טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
חוק הספורט המוטורי - מורה נבוכים


   16-01-2014, יובל שלומי   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

חוק הספורט המוטורי אושר, זה עדיין לא אומר שגלגלי השיניים בתחום הספורט המוטורי זזו. יובל שלומי החליט להכנס לעובי הקורה ולבדוק - מאין באנו ולאן נלך?

אחת הטעויות שנעשו, בתום לב ובכוונה טובה, במלחמה נגד המדינה, למען קידום הספורט המוטורי, הייתה הגשת בג"צ. ספורטאים מיואשים, משנים רבות של מאבק עיקש ומתיש שלא הניב דבר, הגישו עתירה לבג"צ, שבסיומה חוייבה המדינה לפתור את בעיית הספורט המוטורי. לאחר חקיקת חוק הנהיגה הספורטיבית בשנת 2005, כל הרוכבים וכל הנהגים יצאו במחולות. מרוב שמחה, היינו בטוחים שמיד אפשר לערוך מרוצים ובא לציון גואל. כמה טעינו. חקיקת החוק, התבררה כהחלטה גרועה, שאנחנו סובלים ממנה עד היום ופתרון אמתי לא נראה באופק.

אקדים ואספר מדוע לא הכירה המדינה בספורט המוטורי

זה כל כך מגוחך, שאיש אינו מאמין שזה אמיתי. ובכן, לאחר הקמת המדינה נשארו מספר חוקים ומספר תקנות מנדטוריות (מתקופת שלטון האנגלים בארץ), שפקידי הממשלה אימצו מטעמי נוחות או מטעמי חוסר עניין. אחת מתקנות המכס עסקה בנושא יבוא כלי רכב וקבעה שאין לייבא כלי רכב, מכל סוג שהוא, אלא אם הוא מיועד לנסיעה בכביש ומותאם לכך. כמובן שיש חריגות כמו רכבי עבודה יעודים (טרקטורים, מלגזות, מנופים ועוד), אך עיקר החוק לא אפשר לייבא כלים ספורטיביים, מכיוון שייעודם הוא ספורט בלבד, ואין להם אפשרות לקבל אישור לנסיעה בכביש ציבורי. מי שבכל זאת הצליחו לעקוף את התקנה המגוחכת היו יבואני הטרקטורונים, שהצליחו לשכנע את משרד התחבורה שמדובר בטרקטור קטן שמיועד לעבודות חקלאיות, ויבואני הקרטינגים שטענו שהכלים הם לשעשוע בירידים ובמקומות בידור.

זהו, לא היה חוק שאוסר ספורט מוטורי, אבל אסור היה לייבא כלים ספורטיבים. זאת אומרת, שכל הכלים שהגיעו לארץ, היו מוברחים והמלחמה העיקרית של בעליהם הייתה נגד המכס. כלי שנתפס הוחרם והושמד, אך בעליו לא הואשם ולא נענש בקנס או במאסר. אי לכך כל המרוצים שנערכו, לא סיכנו את המארגנים בענישה על רקע פלילי (כי למשטרה לא היו חוקים כתובים ולכן לא היתה אפשרות אכיפה). הפעולה היחידה שהייתה צריכה להעשות היא שינוי התקנה, והכרה של משרד התחבורה שכלים אלה מיועדים לספורט ולא לנסיעה על כביש, כמו בכל מדינות העולם. אבל ישראל היא לא כמו כולן - אנחנו הכי חכמים והכי מיוחדים. למה להיות כמו כולם אם אפשר להמציא מחדש את הגלגל? אנחנו נחוקק חוקים דרקוניים ונערים קשיים. בוא נראה איך האזרחים הישראלים יצאו מזה הפעם.

כך יצא, שמשנת 2005 ישבו נציגים חכמים ממספר משרדי ממשלה (תחבורה, תמ"ת, מכס, משטרה ועוד), ורק נציג אחד בלבד מתחום הספורט המוטורי, בועדה מיוחדת לנושא. הם דנו בענין בחוסר מקצועיות מוחלט, וחוקקו חוקים ותקנות, שמהם אנחנו סובלים עד היום ונסבול מהם גם בעתיד, אם הם לא ישונו ויותאמו לתקנים הבינלאומיים (בקלות אפשר היה להיצמד לתקנות ה- FIM וה- FIA ולשחרר אותנו מרוע הגזירות). הוועדות לקחו את הזמן, לא מיהרו, "עבדו" במשך שבע שנים! ורק בסוף שנת 2012 הם סיימו את עבודתם, והתחילו לאשר קיום מרוצים, כל זאת בתנאי שהמפיקים והמארגנים יעמדו בכל החוקים ובכל התקנות (המוגזמות והכמעט בלתי אפשריות).

דוגמאות יש למכביר, אך כולם יכולים להכנס לאתר של הרשות לנהיגה לנהיגה ספורטיבית, לתקנות וחוקים, ולהתחיל בקובץ הראשון שנקרא "חוק הנהיגה הספורטיבית" (לא להתעצל ולקרוא עד לסופו, חשוב מאוד שתבינו עם מה כולנו צריכים להתמודד). לאחר שתסיימו, תכנסו לקובץ "תקנות הנהיגה הספורטיבית", רישיון לאירוע נהיגה ספורטיבית במסלול מרוץ ארעי, ואולי תצליחו להבין עד כמה זה כמעט בלתי אפשרי להפיק מרוץ.

כמה אבסורדים צורמים(מתוך המון חוקים ותקנות):

1. אושר ייבוא כלים ספורטיביים, אבל לא אושרו מסלולי אימונים ומסלולי מרוצים. היכן אתם (הרשויות הרלוונטיות) רוצים שאנחנו נתאמן ונממש את זכותנו לרכוב ולנהוג בכלי הספורטיבי שרכשנו כחוק? מדוע אושר ייבוא הכלים המוטוריים, לפני שהרשויות דאגו להפשיר שטחים לטובת מסלולים חוקיים?
באותו נושא: למרות שאין מסלולי אימון, מתבקשים הרוכבים להשתתף במרוצים המעטים, שבכל זאת אושרו(לאחר תלאות וייסורים) ובכך הם מסכנים את עצמם ואת שאר המתחרים, מכיוון שלא יוצא להם להתאמן באופן חוקי ומסודר בחודשים שחולפים בין מרוץ למרוץ.

2. חוק רישיון הנהיגה הספורטיבית מאשר לילדים ולנערים (בני 8-16) להתאמן ולהתחרות, אבל מתנה את קבלת הרישיון הספורטיבי למבוגרים, ברישיון הנהיגה של משרד הרישוי. מדוע ילדים ללא רישיון נהיגה, מורשים לעסוק בספורט מוטורי באופן חוקי, ומבוגרים מחויבים להחזיק רישיונות נהיגה תחבורתיים? מה הקשר בין משרד הרישוי לספורט מוטורי?

3. מדוע, לפי החוק, אישור לקיום אימונים במסלול, זהה בדרישותיו לאישור לקיום מרוץ? לפי החוק, אימונים הם אירוע ספורטיבי בדיוק כמו מרוץ, על כל המשתמע מכך, לכן עד היום לא אושרו אימונים שגרתיים סדירים בשום מקום בארץ. האישורים הרבים והעלות הכספית הגבוהה, מנטרלים כל אפשרות וכל רצון לקיום אימונים.

4. מדוע החליטו בוועדה על כיסוי ביטוחי לרוכב/נהג, לצד ג' ולקהל, בסכום אסטרונומי שמחייב תשלום פרמיה שנתית של 2,000,000 ₪ לחברת הביטוח? (כשעלו על הטעות וכשהבינו שלא ניתן לחייב מתחרים בסכומים לא הגיוניים, הסכים משרד הספורט לשלם 90% מהסכום ואת ה- 10% הנותרים שילמו המתחרים בכול מרוץ)

5. מדוע תקציב המרוצים שמקבלת התאחדות הכידונאים, המאגדת חמש עמותות (אנדורו, מוטוקרוס, סופרמוטו, סופרבייק וטרקטורונים) עומד על 1,000,080 ₪ לשנה? כשהפקת כל מרוץ עולה בסביבות 100,000-150,000 ₪ וכל עמותה צריכה לקיים 8 מרוצים בכל עונה? (המינימום צריך לעמוד על 4,000,000 ₪,לכן לא הייתה אפשרות לסיים את הליגות של כל העמותות בשנת 2013)

6. מדוע הרשות לנהיגה ספורטיבית ומשרד האוצר, קושרים את ייבוא הכלים הספורטיביים אך ורק למרוצים? מדוע הם מתייחסים לכל רוכש אופנוע מוטוקרוס כמתחרה מקצוען? מדוע הם עדיין לא הפנימו שספורט מוטורי, הוא ספורט לכל דבר ואפשר ורצוי שגם רוכבים שלא מתחרים, ייהנו מרכיבה חובבנית כמו בכל מקום בעולם. (הם טוענים שנמכרו כ- 1000 מוטוקרוסים בשנת 2013 והתחרו רק כ-70 רוכבים, לכן הם לא יאפשרו קניית כלים ספורטיביים במחיר מוזל) ואני אומר, אז מה, אני לא מתחרה, אבל אני אוהב לרכוב במסלולי מוטוקרוס להנאתי. זה הספורט שלי!

ולבעיטה האחרונה לביצים (לעת עתה), בימים אלו התבשרנו, על העלאת המכס לייבוא כלים ספורטיביים ל-80% במקום 19-26%.

מתוך מחאת הדו"ג על מחירי הביטוח - חיים קלים לא עושים כאן לרוכבים על שניים

פתרונות אפשריים:

1. הפתרון האידאלי ביותר, הוא ביטול חוק הנהיגה הספורטיבית ומימוש התקנות הבינלאומיות הקיימות בכל מדינות העולם. אך זה, לצערנו, לא יקרה בקרוב ואני מאמין שגם לא בעתיד.

2. בנושא אישור מסלולים, הרשות לנהיגה ספורטיבית, חייבת לאלץ את מנהל מקרקעי ישראל לשנות ייעוד של אדמות חקלאיות, במקומות שונים בארץ, לטובת הקמת פארקים מוטוריים, שיכללו מסלולי מוטוקרוס ומסלולי כביש ויופעלו ע"י יזמים לאימונים סדירים ולמרוצים. כיום, המסלול החוקי היחידי הקיים בארץ נמצא בבית שאן, וגם הוא לא מאושר ע"י הרשות לנהיגה ספורטיבית לאימונים קבועים כל השנה. שלושת המרוצים שנערכו בשנת 2013 בבית שאן, ייאשו את המפיקים והיזמים, שהשקיעו כסף רב ואנרגיה עצומה, עקב קשיים רבים בקבלת האישורים לכל מרוץ ומרוץ.

3. בבעיית המכס, הרשות לנהיגה ספורטיבית, עם עזרה מסיבית של משרד התרבות והספורט, צריכה להתעקש ולעשות הכול כדי להחזיר את המס על כלים ספורטיביים לרמתו הקודמת והסבירה.

4. יש לשנות את התקנות לגבי רישיונות לנהיגה ספורטיבית, ולבטל את הקשר עם רישיון לנהיגה בכביש ציבורי.
תזכורת: בשום מדינה בעולם אין חוק לנהיגה ספורטיבית! כל המסלולים בעולם ניבנו ע"י יזמים פרטיים, וכל מי שרוצה יכול לרכוב או לנהוג ללא כל מגבלה חוקית. הם מתייחסים לספורט מוטורי, כמו אל כל ענפי הספורט הקיימים כגון כדורגל,כדורסל ועוד.

אני, אישית, מתגעגע לתקופה שלפני חקיקת החוק, שבה מרוץ מוטוקרוס עלה לעמותה כ- 10,000 ₪, כולל אמבולנס, מאבטחים, מערכת הגברה, קריין ותשלום לערוץ 5, וללא כל התערבות של גורמים לא מקצועיים מטעם הרשויות. נערכו מרוצים מתוקתקים להפליא, מלאי אקשן, עם קהל, ולא קרה שום אסון.

בקיצור, לא משעמם בארצנו הקטנטונת. אנחנו בשנת 2014, ועדיין רשויות החוק מתייחסות לעוסקים בספורט המוטורי כחבורת חוליגנים ולא כספורטאים. אבל תודו, אופנוע מוטוקרוס נקי ויפה יכול לשמש קישוט נאה לכל סלון בכל בית.







תגובות לכתבה
1.טל 16-01-14
כרגיל יובל אתה מביא את חוכמת החיים והנסיון המעשי שלך לאתר זה ומצליח להסביר את המצב כמו שהוא, וכרגיל השלטונות עושים בנו שמות ודואגים להפוך אזרחים רגילים לפורעי חוק, וכל זה בגלל המוגבלות השכלית ואי הרצון שלהם לעזור לאזרחי אשר רק רוצים לעסוק בתחביב שלהם, כל הכבוד מישהו צריך לדבר על הנושא הזה בצורה פתוחה.
2.דניאל 16-01-14
חבל שהגענו לכך..
"אופנוע מוטוקרוס נקי ויפה יכול לשמש קישוט נאה לכל סלון בכל בית."
+1
3.אלי 16-01-14
יובל תודה על הכתבה. אתה יכול להסביר מה העלה את מחירי המירוצים מ10000 ש״ח לפני החוק ל100000-150000. פי 10-15? מי עושק אותנו על הדרך?
4.אהלן 16-01-14
תשמע כתבה ברמה ומאוד מעניינת ומלמדת. וכל כך קשה לי לקרוא את זה כי הנושא הזה כל כך מעצבן!!!!!!!!!!!!!! איך יש פה עדיין חוקים של הבריטים איך?!?!?!?!????!!???!!!??!!
5.רומן 16-01-14
יובל כל הכבוד על הכתבה! כל מילה בסלע. נקווה לעתיד טוב יותר
6.יובל שלומי 16-01-14
לאלי,קצרה היריעה מלפרט את כל העלויות להפקת מרוץ,אני אקדיש כתבה נפרדת לנושא כולל מחירים,אך בגדול,החוקים החדשים מחייבים אותנו לשלם בנוסף לאמבולס,קריין וארבעה מאבטחים רגילים(כמו שהיינו מביאים במרוצי העבר) עבור אגרות לרשות ולעירייה,תשלומים לאישורי מהנדסים(קונסטרוקציה,חשמל,יועץ בטיחות)תשלום עבור כ-24 מאבטחים(מאבטחים שהוכשרו למניעת אלימות בספורט,לכן הם יקרים מאוד)שוטרים בשכר,כיבוי אש,גידור כל השטח(מאות מטרים),תשלום לבעלי תפקידים(שופט,מנהל מרוץ,בוחן טכני),מנב"ט(מנהל בטיחות לאלימות בספורט).זה לפני הוצאות פרסום,תשלום לערוץ 5(14000-20000ש"ח),מזכירות,טרנסבורדרים,גביעים ועוד.
7.ששון 16-01-14
יובל
אירוע עולה יותר מ 150000
קצת מעל 200000 שקל
וזה לא נורמלי....
8.יואב 16-01-14
תודה על הכתבה המפורטת,בעייני יתבצעו שינויים בעתיד,היה טוב אם חובבי התחביב היו נרתמים למשימה , להשתתף במרוצים ולהראות למדינה שיש נפח לספורט הזה.
9.אהלן 16-01-14
בקיצור הם מבקשים ממכם הפקה כמו בama שהחוקים והמחירים הם ביזיוניים
10.צביקה 17-01-14
סקירה טובה ועצובה
11.י 17-01-14
רק תיקון קטן - החוק לא מחייב בוגרים להחזיק ברישיון נהיגה תחבורתי כתנאי לרישיון נהיגה ספורטיבית אלא:
1. ללא רישיון תחבורתי על הכלי עליו אתה מתחרה, אתה יכול להתחרות אך ורק במירוץ הנערך במסלול סגור. כך גם לגבי אותם ילדים.
2. אם יש לך רישיון תחבורתי, אך זה נשלל ממך מכל סיבה שהיא השלילה תכלול גם את הרישיון התחרותי.
12.עמרי הרפז 17-01-14
יובל, הכתבה הזאת יכלה להפוך להיות חופרת אבל בזכות כתיבה חריפה ומצוינת הפכת כל קורא (גם אם הוא לא רוכב דו"ג) למתעניין - אני ביחד עם כולם מקווה שדברים ישתנו פה והתחום הזה יתפתח ויצמח...
13.דויד 17-01-14
יובל, כמה שאתה צודק. בגלל שאנחנו יושבים בשקט ועושים דברים בשקט שום דבר לא יזוז. נחסום כבישים, נעשה הפגנות. רק כוח ישנה דברים בארץ.

בנוסף, הרשות, כדי לחסום, ממנה יועץ העונה לשם יובל מלמד, שבתור יבואן מאשר מוצרים ורכבים שרק הוא מיבא. כלומר יד רוחצת יד. נותנים לאיזה ארכי פרחי לצמצם יבוא ובתמורה במדינה נותנת את ידה לאדם מסויים להרוויח על חשבון הספורטאים.
14.נפתלי 17-01-14
כתבה ממצה?!
בעיניין הארועים הכל מתחיל בשאלה,מי אחראי לשלום הציבור במסגרת האירוע?
תקנות החוק מטילות את האחריות בידי המשטרה.ומכאן והלאה אין לאף גורם יכולת לשנות החלטה של הקצין האחראי שבגיזרתו מתקיים האירוע.מתוך נסיון של שנים בדיוני ארועים מכל הסוגים,עד אשר לא נחה דעתה של המשטרה בסידורי הבטחון והבטיחות באירוע,לא יהיה אישור.אגב נושא אישור אירועים ומה שנאמר כאן נכון לכל סוגי הארועים ,לא רק מוטוריים.
מדינת ישראל ביחד עם ההתאחדויות שבתוכן העמותות,מבטחת כל אירוע בסכום של חמישים מיליון שקל חוץ מביטוח שכל משתתף מבטח את עצמו ולעיתים גם את צד ג'.גם אם יוחלט שמחר בבוקר עובדים לפי מה שמקובל בעולם,עדיין האחריות תשאר בידי משטרת ישראל .
האם מישהו שאל את עצמו בכלל,כמה ספורטאים אמיתיים יש באמת בישראל בכל הספורט המוטורי ? אם תיקחו את כל הספורטאים הפעילים והרשומים ותחלקו אותם למספר הקטגוריות בשלל הענפים ,תמצאו שנשארו מקומות פנויים על הפודיום.לעניות דעתי,השינוי צריך להיות בהגדרת האירועים.לדוגמא אירוע עד כמות של 100 משתתפים יחשב לאירוע עממי כך שיוגדר במדויק מה נדרש לאירוע כזה והאחריות באירוע תהיה של המפיק לדאוג לסידורים נאותים לקיום האירוע.כך שמתוך הארועים העממיים יקום אירוע אחד גדול בשנה ומושקע שימשוך אליו את כל הספורטאים ,הספונסרים ,בעלי עסקים ועיניין,בני משפחה וצופים.כמו שייש שבוע הספר,יהיה שבוע הספורט המוטורי.מעבר לכך אני מודה שנואשתי מהרעיון של ספורט מוטורי בארץ כמו חברים רבים שחיים ונושמים את התחום כבר כמה עשורים.בהצלחה לכולנו.
15.יובל שלומי 19-01-14
לנפתלי,נראה שאתה מתמצה בחומר.הכתבה לא יכולה להיות ממצה מכיוון שהנושא רחב מאוד וכל ניסיון להסבירו יגרור עומס כבד שיילאה את הקוראים.הכוונה שלי הייתה לתמצת ולסמוך על האינטיליגנציה של הקורא,המתעניין,שייכנס לאתר של הרשות לנהיגה ספורטיבית ויפתח את הקבצים של התקנות והחוקים.כמות החומר שם היא אדירה(יש באתר של הרשות נושאים רבים שמאגדים קבצים למכביר).אפשר גם להיכנס לאתר של התאחדות הכידונאים,להצעות לתיקוני חקיקה.היום נתקלתי בכתבה של דני אנגלברג משנת 2011,שאפשר למצוא אותה בגוגל שנקראת-ynet למה חייבים לחסל את חוק הנהיגה הספורטיבית-בלייזר.דני הבין כבר אז,שנה לפני אישור המרוצים החוקיים,שהחוק החדש יקבור את הספורט המוטורי עוד לפני שהתחיל.אני ממליץ לקרוא.
16.שחר מכלוף 19-01-14
לא משנה כמה יעלו המחירים...אנחנו תמיד נשלם כמה שיעלה.
כאלה אנחנו הישראלים,אוהבים לבכות ולשלם.

עד שלא ניתעורר נשבית דברים מרכזיים בחיי היום יום לא ישתנה כלום,יש המון דברים שניתן לקצץ בהם בהוצאות המדינה,אבל ככה זה שנותנים לאנשים לנהל כסף שלא שלהם.

עד אז נמשיך לשלם ביוקר על הכל.
17.נפתלי 20-01-14
ליובל.אל תתבלבל ! נהנתי לקרוא את כתבתך,ואין לי ספק שהמטרה של מי שכותב ומגיב כאן היא אמיתית . בתור מי שהשתתף בעשרות ארועים לפני החוק,ובארועים הבודדים[לצערנו] אחרי החוק.אין סוף לפילפול ולבילבול.אכן החוק הזה, עדיף שלא היה נולד.נתנו לנו סוכריה בדמות רישיון אפור אבל עקרו לנו את הלשון.בתנאים שנוצרו היום עדיף להישאר עם כלים צהובים מכל הבחינות.וכל מה שיאמר עוד בנושא יזכיר לנו כמה חכמולוגים אנחנו.שבוע טוב.
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 02:22-24.