צילום: אורנית ויטה

אסף הלוי ואמיר רביב מקבוצת ברלי טכנולוגיות-אופרוד אקספרס, מספרים איך ניתן לקטוף את המקום הראשון, למרות הכשלים הטכניים ברכב ערב המרוץ

בשבת האחרונה התקיים מרוץ העבירות בין טל שחר לכפר אורייה, אסף הלוי ואמיר רביב מקבוצת ברלי טכנולוגיות- אופרוד אקספרס החליטו להצטרף בדקה ה-90, ואף הצליחו לקטוף את המקום הראשון.

התחרות הנ"ל התחילה בשבילנו ביום שישי בצהריים, כשגל ההנעה הקדמי היה פרוס כחתיכות לגו על השולחן, אז גם קיבלנו את החלק האחרון שהיה חסר מחברת גרינגרס. באותו הרגע הבנו שיש סיכוי שנצליח להרכיב הכל, ולהגיע גם לתחרות. בחמש אחר הצהרים, אחרי הרכבה ראשונית, הלך כל אחד לביתו בכדי להודיע לאשה שיש תחרות בשבת ואנחנו מתחרים.

בערב, לאחר ארוחה דשנה של ערב יום שישי, נפגשנו שוב בשעה 21:00 בכדי להרכיב את הרכב סופית ולארגן הכל. ביום שבת בבוקר, כשהגענו למתחם התחרות, היינו ראשונים (לפני המתחרים ואפילו לפני המארגנים). השמש כבר התחילה לחמם, אבל הבוץ עוד היה בערמות, והיה ניראה שתהיה חגיגה מאוחר יותר.

דבר ראשון שעשינו לפני שבכלל נירשמנו בבוקר לאירוע, היה להוריד את הרכב מהעגלה ולראות שהוא בכלל נוסע, וכל המערכות עובדות (לא נעים היה לבדוק אותו ב- 00:00 בלילה של יום שישי) לאחר נסיעה של שנינו, כל אחד בניפרד, החלטנו שהכל בסדר ויש אור ירוק וסופי - אפשר להרשם. אז התחיל האנדרנלין לזרום חזק בדם. וג'ינג'י וברוך התחילו לריב של מי יותר גדול.

עברנו גם את הבדיקה הטכנית שיש לפני כל תחרות בהצלחה, ואז מחכים לאור ירוק לתחילת המרוץ, ומחכים, ומחכים ומחכים, ועוד קצת מחכים. כשניתן האור הירוק, הנענו את הכלים והתחיל הכיף.

בנסיעה המנהלתית, החליט אמיר לעורר קצת את הקהל, בצפירות ובנסיעת עקרב. את המכשול הראשון, שכלל נסיעה בתוך ערוץ נחל קטן, שבסופו בריכת בוץ וקיר גבוה, לא האמנתי שנעלה. ולכן קפצתי החוצה לפני כן, כדי לקשור כבר רצועות לעוגן שהוכן מראש, ולהתכונן לחילוץ מהיר. אמיר קרא לי בקשר וביקש לנסות לעלות בכוחות עצמו. קצת ימינה, קצת שמאלה, ופתאום הגלגלים הקדמיים למעלה, לחיצת הדוושה לפח והמפלץ יורה את עצמו למעלה, לתדהמת כולם. עוד חילוץ קטן בהמשך המסלול וסיימנו את המסלול הראשון מתוך החמש.

בהמשך, הבנו שהשד לא כזה נורא, ושאר המסלולים כבר זרמו.

בהשוואה לתחרויות הקודמות בליגה, הייתה הרגשה טובה יותר, גם מבחינת האירגון וגם בבחירת המסלולים והגיוון. דבר שאפשר לכמה מתחרים מכל הקטגוריות להתחרות במקביל, ללא הפרעה אחד לשני. בסוף התחרות, כשחזרנו לפיץ, עדיין לא ידענו תוצאות. ישבנו לארוחת צהריים, ביחד עם הצוות של ברוך המסגר (הטיגריסים) המתחרים שלנו לאותו היום (ארוחה שהם הכינו והזמינו אותנו אליהם).

הגענו לחלוקת הגביעים - מקום ראשון,גביע. תודה לאל הסתיים היום ללא נזקים וללא פציעות. מבחינתנו, סוף טוב ובאמת הכל טוב.

אסף הלוי ואמיר רביב