צילום: allisports.com

לא הרבה אלופי עולם, שהתחרו באירופה ולקחו אליפויות, הצליחו באליפות הסופרקרוס האמריקאית לאחר שעשו את המעבר. הגיע הזמן להכיר מקרוב את קן רוקזן, בן קבוצתו החדש לעונת 2014 של ריאן דאנג'י.

קן רוקזן נולד בעיירה אפולדה, גרמניה, בשנת 1994. רוקזן הצעיר עלה על אופניים בגיל שנתיים לראשונה, וכבר בגיל חמש התחיל להתחרות על אופנועים. בשנים 2000-2001 ניצח באליפות המוטוקרוס לילדים של גרמניה ה- DJFM, בשנת 2006, סיים שני באליפות המוטוקרוס העולמית לנוער, ובשנת 2007 לקח את תואר האליפות.

בשנת 2009, התחיל רוקזן להתחרות באליפות העולם בקטגורית ה-MX2. במרוץ שנערך בגרמניה באותה שנה, הפך רוקזן למנצח הצעיר בהיסטורית האליפות, כשזכה בנצחון הראשון של הקריירה המקצועית שלו על אדמת גרמניה. בשנת 2011 הפך רוקזן לעלוף העולם בקטגורית ה-MX2) 250), לאחר שבשנת 2010 סיים רוקזן שני באליפות. רוקזן שלט באליפות העולם, תוך כדי רמיסת כל המתחרים שלו. הרוכב היחיד שיכל לו, מדי פעם, היה בן קבוצתו בקבוצת ק.ט.מ. רד-בול, ג'פרי הרלינגס, אשר היה טוב ממנו רק במסלולים חוליים במיוחד, שם רוקזן הרגיש פחות בנוח.

את עונת 2011, סיים רוקזן בתור אלוף. כמות הנצחונות היתה גדולה, ביחס לכמות המרוצים (15 במספר); רוקזן ניצח שמונה מרוצים, ולקח את המקום השני ארבע פעמים. בשנה זו התחרה גם באליפות הסופרקרוס האמריקאית, בקטגוריית הלייטס מערב בכמה מרוצים. הוא הספיק לנצח במרוץ האחרון של העונה בלאס ווגאס, מה שהפתיע לא מעט אנשים, והראה על יכולות כמעט על אנושיות של רוקזן כרוכב., בעיקר בגלל המעבר שהוא עשה, ממוטוקרוס עולמי לסופרקרוס (הישג מדהים ולא פשוט בכלל להשגה). אגב, את אליפות העולם שניצח רוקזן, הוא ניצח תוך כדי שבירת שיא, בהיותו האלוף הצעיר ביותר אי פעם שלקח אליפות עולם.

בשנת 2012 עבר רוקזן לאליפות האמריקאית, ביחד עם קבוצת ק.ט.מ רד-בול, והתחרה באליפות הסופרקרוס לייטס מזרח. בתחרות זו סיים במקום השני (הישג מדהים בפני עצמו), כשהוא מנצח מרוץ אחד בסך הכל, אבל עם חמישה פודיומים, וזו עונתו המלאה הראשונה באליפות.

לאחר עונת הסופרקרוס, המשיך רוקזן לאליפות המוטוקרוס, בה עבר עונת בכורה לא קלה, בה סיים את האליפות במיקום ה-4 והמכובד. קצת מפתיע, בהתחשב שאת מרבית הקריירה שלו בילה רוקזן במסלולי מוטוקרוס ולא סופרקרוס, ולכן היו שציפו ממנו לתוצאות טובות יותר.

את עונת הסופרקרוס לשנת 2013, פתח רוקזן בצורה פחות טובה ממה שציפה; הוא סיים שני בכל שלושת המרוצים הראשונים של העונה, כאשר איליי טומאק מנצח את כל אותם מרוצים, אך החל מהמרוץ הרביעי של העונה תפס רוקזן חזרה את השור בקרניים, ונתן את כל כולו בעונה (שללא ספק היא המוצלחת בחייו הצעירים), עונה אשר בסופה לקח רוקזן את האליפות והוכיח לכולם שהוא אחד מרוכבי הסופרקרוס הטובים ביותר.

עונת המוטוקרוס, שהחלה כשבועיים אחרי עונת הסופרקרוס, התחילה טוב בסך הכל, אך רוקזן הפסיד את האליפות בסופו של דבר לאיליי טומאק, שנתן ביצועים מעולים והראה יותר חוזק מנטלי מאשר רוקזן. בנוסף לטומאק, היה צריך גם להתמודד מול בן קבוצתו, מרווין מוסקין, שלא וויתר, ועד אמצע העונה היה שם כל הזמן לצידו של רוקזן.

עונת הסופרקרוס לשנת 2014 כבר כאן, ותפתח ב-4 לינואר. רוקזן עולה לקטגוריה של הגדולים, עולה להתחרות מול בן קבוצתו החדש/ישן, ריאן דאנג'י, כמו גם מול ריאן וילופוטו, ג'אסטין בארשה, דייבי מילספס ועוד רבים וטובים. כאן מתחיל המבחן האמיתי של רוקזן, מול האריות הוותיקים שלא יעשו לו חיים קלים. ההיסטוריה של רוקזן מלמדת אותנו שיש לו יכולת הסתגלות מעולה, ויש בידיו כבר כמה וכמה אליפויות, ולכן כנראה שנראה את רוקזן מנצח איזה מרוץ או שניים, ואם לא העונה אז בטוח בעונה הבאה.