טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל

חזור   פורום נזימה > טרקטורונים, אופנועים ומה שבשטח > טכני ושיפורים

תגובה
 
הגדרות אשכול חפש באשכול זה אפשרויות הצגת נושא
ישן 28-11-08, 15:02-24   #1
ים סוסנה
מנהל פורום טכני
 
תאריך הצטרפות: 20-09-08
הודעות: 984
ברירת מחדל שיפורי מנוע 6 - אנחנו על המפה ( ניהול מנוע ו"אופטימייזרים )

אני לא מבין את זה.
קראתי...קראתי עוד פעם...קראתי פעם שלישית .
לא מבין.
הכל כזה נחמד,כזה מאורגן, כזה מסודר , כזה מתקדם.
חיישנים , בקרים , מעבדים..."אמריקה ורסאנו...".
החיישן מעביר למחשב את המאסה של הזה... את הטמפ' של ההוא...
הלחץ בסעפת הזו כזה...השסתומים ההם פתוחים ככה וככה... ואילו אצל היוניט ההוא רמות הHARTA מעל התחום הסביר.
הכל מנוטר.
הכל מסודר.
הכל מבוקר.
אפשר לבקש יותר מזה?
יימות המשיח ! חזון אחרית הימים ! אני הולך להוציא את החצאית ולרקוד הורה בעירום חלקי עד אור הבוקר - יישות יודעת כל שתנהל לנו את תפקוד המנוע באופן עצמאי.
איך חבר שלי יורם אומר - "ה-ל-ל-ו-י-ה".
לא אכפת לנו יותר מ - גשם...שמש...גבוה...נמוך...חם...קר...פילטר רגיל/פתוח/פיקנטי/ברוטב בולונז...עם סעפת משופרת...צנרת מאולתרת...עם איזה דוד פליטה משוכלל או בלי אגזוז בכלל...
למי אכפת ?
שיתמודד...מה הבעיה? הוא הרי יודע הכל !
אני? אני רוצה רק לתת בגז.
מקומן של הדיזות מעתה ואילך...ליד מסיכות האב"כ. עמוק עמוק בנבכי הבויידעם ( בעצם מה נסגר עם הפצצות של הפרסים? )
קונצרט אלקטרוני ספקטקולרי המנוצח בסדר מופתי ע"י מאסטרו מיסתורי ונחבא אל הכלים - מחשב ניהול המנוע.

אז איך?
כיצד?
למה?

למה הוא כזה מטומטם?

מה כבר שיניתי? איזה אגזוז מסכן....איזה פילטרון , מה הביג דיל?
הרי הוא יודע הכל ,הוא מנטר את כל הפרמטרים הללו נון סטופ - הוא פאר היצירה האלקטרומוטורית ...פור קרייסט סטייק !!!
מה איזה אגזוזון אחד קטן... וזהו?
התייאשנו?
נשברנו?
ככה... בכזאת קלות?
איפה האמונה איפה?

הרשה לי להזכיר לך ידידי הסיליקוני...
שבלי האמונה...
צסק"א לא הייתה אוכלת אותה !!!
ואז איפה היינו היום?... איפה?

אז למה לעזאזל הוא לא עושה אחד ועוד אחד ועוד אחד ומוסיף לי מעט דלק לרוויה?
מה הסיפור?
ג'סטה קטנה , בשבילי...
חד פעמי...
למה? כי קראתי לו מטומטם? מה הוא ילד קטן?
אפילו הצעתי בתמורה לשדך לו איזה אינז'קטורית שאני מכיר - משפחה מיוחסת...מסילה משותפת...זוג סולונואידים ל-ת-פ-א-ר-ת !
גולד לייבל כל טיפול 10, לא חסכו עליה שנקל.

אין עם מי לדבר.
לא רק שכל מאמצי השכנוע שלי עלו בתוהו , העניין גם חזר אלי בבקפייר. תרתי משמע.

אז למה קניתי הזרקה, אם גם היא צריכה כיוון ידני בכל שיפור?
אני רוצה את החרבורטור שלי חזרה ! לפחות הוא... לא משחק לי אותה אינטלקטואל !!!


היו אלו זמנים יפים...והימים...ימי מגפת הצ'יפים - קונצרן VAG משגר לאויר העולם את מנוע ה1.8 טורבו המפורסם והמעוטר
וכפטריות לאחר הגשם חברות השיפורים בעקבותיו , אלה שהפעם - ראשונה לעמוד במצבת השיפורים איזו פיסת סיליקון מודפסת שטוענת לשיפור של...תחזיקו חזק...
40 כוחות סוס ( מ-150 ל 190 ) !!!
זאת בהחלט לא הפעם הראשונה שהקהל הישראלי נחשף לנפלאות המיפוי מחדש וה"צ'יפינג" ,אך הפעם הזאת הייתה קשה מנשוא - 40 כ"ס גאד דאממט. עמישראל התמכר.
דורות על גבי דורות של ילדי איביזה קופרה ( קצת מעל ילדי DT בסולם האבולוציה )שהופקרה לחמת מזגם של אמני הפייבר הציוניים, גדלו לנגד עיני... ובעוד ילדי הקופרה רוצחט (!!!) תרו את הארץ לאורכה ולרוחבה בחיפושים אחר פורקים חיצוניים* אני ניסיתי נואשות להשחיל בין "כמה גודשת???" ל "כמה סוגרת???" - איזה...
ל-מ-ה בכלל מצ'פצ'פת???
למה מערכת ההזרקה לא יודעת לפצות (במסגרת מגבלות מרכיביה)בעצמה על שינויים מינוריים בצריכת התערובת של המנוע?
למה אני צריך את כל הצ'יפים האלו ? למה אני צריך אופטימייזרים ? למה זה לא נעשה אוטומטית ?
למה לכל השדים,הרוחות ואביב פאקינג נויימן - מערכת בה כל חיישן עולה כמו סט צמיגים שלם , לא יודעת להסתדר בעצמה?

* ( לא שומעים את הפורק המקורי , ומה יעשה הערסוואת בלי איזה פצצסצססצצס בין ההילוכים? )


שואלים את אותה השאלה בדיוק?
אני מבין לליבכם , אבל חכו כמה רגעים עם המשפט שדה.

משוחד ?! -

זאת לא תהיה הפעם הראשונה שיאשימו אותי בחיבה יתרה לקרבורטורים ובדימוניזציה כמעט מזוייפת( ו/או חסרת בסיס ) למערכות הזרקה.
גם לא אכפת לי לקבל את האישומים הללו ולהסכים איתם.
ככה זה , מי שאוהב ללכלך את הידיים - לבנות...לשפץ...לשפצר... יודע להעריך ולהוקיר את הפשטות הגאונית של מיכון אמין ומהונדס כראוי, גם אם...טיפה(!)נחות בביצועיו
(וזאת למרות יכולתם של רובם לתקן גם את התקלות של המערכות המסובכות יותר).
עדיין עמוק בפנים שמורה פינה חמה לאותם מכונות שפשוט "עושות את העבודה" נקודה.
אותו מיכון שברגע שחגרת את ה"לדרמן" למותן , העמסת את כל ארגז הכלים שתצטרך אי פעם כדי לתקנו בשטח או לפחות...להביאו למצב "צליעה חזרה הביתה" (בגבולות ההיגיון כמובן).
אין כאן עניין של "אנטי קידמה" , כלל לא, זאת פשוט שריטה - אז לא להתייחס בכובד ראש.
טוב...לעסק?

אנחנו על המפה -

אחרי שהבעתי את מורת רוחי מתפקודן של מערכות ההזרקה בהשפעת שיפורים כאלו ואחרים וסימנתי על זה V , אני אועיל בטובי ואתפנה להסביר -
למה מערכות ההזרקה פועלות כך ואולי...אולי...(רחמנא ליצלן) אף אמצא אותן חפות מפשע בכל הקשור למחדל המתואר לעיל.
לא מבטיח :-)




בכתבה הרביעית בסדרה זו - "מבוא למערכת הזרקה" קל לקבל את הרושם שנעשת כאן מן "האנשה" ( מלשון אנוש ולא עונש ) לצורה בא מחשב המנוע מנהל את מערכת ההזרקה.
האנשה זו נעשת רק לצורך ההסבר הפשוט לניהול אותה מערכת , בפועל , המצב קצת שונה.
בכתבה , שבעצם כל תכליתה היא להיות מבוא למאמר זה, המסר הכללי שמועבר הוא שישנם מספר חיישנים ש"עובדים" למען המחשב במדידת פרמטר מסויים ומדווחים לו עליו.
עד כאן הכל מדוייק, אלה שמה שקורה במחשב המנוע הוא קצת שונה מהחשיבה המקובלת.
בהפשטה הנעשת במבוא למערכת ההזרקה מוסבר "כאילו" כל המידע המגיע מן החיישנים אל המחשב הוא כביכול בכדי "ליידע" אותו על המצב כפי שנמדד ע"י החיישנים השונים , מידע שישמש אותו כדי להחליט כמה דלק צריך להזריק למנוע בכל עת.
הגדרה שהיא נכונה בבסיסה אך מאחוריה עומד ההסבר לשאלה הנשאלת בראש הפרק.
ניתן להסיק בשגגה מן הכתוב באותו המאמר - שמחשב המנוע אוסף מידע > קולט ומקטלג אותו > מחפש מטרה > מגדיר מטרה( יחס דלק/אויר) >מחשב את כל הפרמטרים הכמותיים> משיג תוצאה > ומפרש אותה לזמן פתיחת המזרקים בהתאם.
הליך הנשמע נכון בקריאה ראשונה אך לא ההליך המתבצע במחשב המנוע, שכן אם היה מתבצע - מחשב המנוע היה יודע להתאים עצמו במסגרת מגבלות המרכיבים ( ובתנאי שהחיישנים תקינים ) לכל מצב עבודה בכל תנאי שטח שיהיו.
כדי להגיע למצב כזה המחשב צריך לעבוד ב"קוד פתוח" , כלומר - לקבל מטרה , למשל במקרה שלנו יחס דלק אויר (למשל 1/13 ) >
למדוד את כמות החמצן( שימו לב שלא כתוב "אוויר" - חישוב בו משתתפים כמה וכמה חיישנים ) > לחשב את כמות הדלק בהתאם > לתרגם את כמות הדלק הרצויה לזמן פתיחת המזרק > להורות על פתיחת המזרק בזמן הנקוב וחוזר חלילה.
במצב כזה אם שיפרנו את המנוע ונכנס יותר אויר = יוזרק יותר דלק.
מערכת דמיונית זו היא מערכת עצמאית לחלוטין.
היא מקבלת יחס מטרה , מקבלת נתונים מהחיישנים>ממירה אותם לנתונים כמותיים > מחשבת חישוב מתמטי >ממירה בחזרה לנתוני הפעלת החומרה ( מזרקים) > ומבצעת את הפעולה.
במידה ויש גם פידבק למערכת ( חיישני חמצן ) היא גם תדע לתקן את החישוב שלה בהתאם למציאות.
במילים פשוטות - אומרים למחשב "אני רוצה עכשיו תערובת של 1/12.5 " הוא בודק כמה חמצן נכנס , ומכניס דלק בהתאם כדי לקבל יחס של 1/1.12.5.
מערכת מושלמת על הנייר.

זה לא מה שקורה במחשבי ניהול מנוע.

טוב, אז איך כן הוא עובד?

מחשב ניהול המנוע עובד בשיטה קצת שונה , שיטת "המפות".
ההבדל בין השיטות פשוט - בשיטה המוזכרת למעלה המחשב מקבל מטרה , נתונים... ואת היד החופשית להשיג את אותה מטרה.
ואילו בזאת המחשב בכלל לא "מחשב" כלום,הוא סה"כ סוג של "מנהל עבודה" = הוא מכניס את נתוני החיישנים לתבנית, מצליב אותם ומקבל תוצאה שטחית ומוכתבת מראש כיצד לפעול בכל מצב.
בשיטה זו אין שום סוג של תהליך שמאפשר למחשב להתמודד בעצמו עם הנתונים , אלה הכל מוכתב לו.
דהיינו... כאן המחשב לא מנסה "להגדיל ראש" ולחשב כמותית עם כמה חמצן יש לו עסק , לאיזה יחס תערובת הוא רוצה להגיע ובעקבות כך...כמה דלק להזריק ?
לא , הוא פשוט מקבל נתון מחיישן , מציב אותו יחד עם השאר ומקבל " תוצאה מוכנה " של כל התהליך.
המחשב לוקח את הנתון מהחיישן הרלוונטי, מכניס אותו כנתון ב"תבנית"( "מפה" ) כלשהי, שם הוא מוצלב עם נתונים חיוניים אחרים ומתקבלת תוצאה.
אותו הדבר קורה גם עם שאר הנתונים החיוניים לדיוק בכמות ההזרקה > מצליבים את הנתונים ומקבלים תוצאה, שיחד עם שאר התוצאות קובעת את כמות הזרקת הדלק.
במידה והנתון משתנה , מיקום הצבתו ב"מפה" משתנה ולכן גם התוצאה הסופית שכמובן - מוכתבת מראש.
בשיטה זו המחשב לא מחשב שום חישוב כמותי מעשי של המתרחש במנוע , הוא סתם מעבד נתונים ומוציא פלט. "טמבל".
כלומר במילים פשוטות הוא לא מבצע חישוב משכיל/כמותי ומתאים את עצמו למצב בשטח אלה פועל ע"פ הוראות מוכתבות מראש לכל מצב ומצב -
במקום לקחת עובדות בשטח, לעבד אותן ולהחליט על דפוס הפעולה בהתאם אליהן - המחשב פשוט מקבל הוראה לעשות X או Y . וזהו.


כדי להבין כיצד עובדת "מפת דלק" דמיינו סוג של "לוח כפל" כאשר בצירים ישנו פרמטר מול פרמטר , למשל מתח חיישן MAP מול סל"ד - מפת הבסיס לחישוב זמן ההזרקה.
לכל פרמטר שיש צורך לחשב ישנה "מפה" דומה , פשוטה או מורכבת יותר.
(פשוטה בה יש רק ציר אחד - למשל של חיישני טמפ' בהם לכל ערך חשמלי [שמתאים לטמפ' מסויימת] ישנו נתון אחד וזהו. ללא תלות במרכיב נוסף.
ומורכבת- למשל בעלת 3 צירים, דוגמת מפת MAP/TPS/RPM לחישוב העומס על המנוע.)

בהקבלה ללוח הכפל ברגע שהסל"ד הוא 5 ומתח חיישן הMAP הוא 5 המחשב מצליב ומקבל 25 .
25 היא התוצאה נקודה , הערך שלה לא אומר כלום(כלומר על אותו משקל הוא יכל להיות 225 ) משום שהמחשב יכול לפרש אותו באיזו צורה שהוא רוצה.
למחשב אלגוריתם שאומר לו לקחת את כל התוצאות ,מכל המפות, לחבר אותם ולקבל תוצאה סופית כלשהי שמפורשת בסופו של דבר, בחישוב כלשהו - לזמן ההזרקה.

לא "מעניין" את המחשב בכלל "מי נגד מי" , הוא מקבל נתון , מציב , מקבל תוצאות ונותן פקודות בהתאם.
או בקיצור , הוא "משחק אותה ראש קטן".
ההבדל הוא שבמערכת הראשונה הנתונים המתוכנתים למערכת נותנים את הכלים לחישוב "פתוח" של הכמויות הדרושות ואילו במערכת השניה הנתון הצרוב במערכת הוא נתון קבוע, שטחי וסופי.
כלומר במקום שהנתונים יהיו ערכים לחישוב "משכיל" הם פשוט "תשובות מוכנות" לאותו חישוב, לכאורה...משום שהוא אינו מתבצע בכלל.

אך גם "בראש קטן" ניתן להגיע לתוצאות דומות למערכת "קוד פתוח", ולמה?
כי את "המפות" (כפי שאקרא להם מעכשיו) כותבים בהתאם לרצון הטיונר.
המפה יכולה לעקוב אחרי כל דפוס שירצה , וכך היא עושה במערכות סטוק - בהתאם לדפוס הרצוי ע"י היצרן.
כך גם נעשה כאשר טיונרים מכוונים מערכת הזרקה למטרות ביצועים - הם משנים את המפות בהתאם למטרות הכיוון שלהם (יחסי דלק/אויר) , הם לא יכולים לשנות את כל צורת העבודה של המערכת מבלי להחליפה כליל.
במילים אחרות , מה ש"טיונרים" עושים הוא REVERSE ENGINEERING למה שהמערכת האידיאלית הייתה צריכה לעשות, בעזרת עזרים חיצוניים המאפשרים להם לנטר את פעולת המנוע במדוייק ( מישהו יודע אילו עזרים? אולי מישהו מעופר אבניר במקרה? ).
מכיוון שהם נאלצים להמשיך ולעבוד עם אותה המערכת הם פשוט משנים את נתוני המפה כך שהנתונים המופיעים שם יתאימו ליחס דלק/אויר אותו הם שואפים להשיג במצבים השונים , דבר הדורש כמובן...מערך סימולציה מתאים ( דיינו [למרות שגם כיוון בנסיעה מתאפשר אך הוא ארוך יותר] ומערכת לזיהוי תוצרי הפליטה/תוצאות השריפה ).
שאם בוחנים את זה לעומק , זה די דומה לביצועי "המערכת האידיאלית" שהוצגה מעלה אך בעזרת המערכת ה"נחותה" יותר אשר נמצאת בשימוש.
כלומר בסופו של דבר , את המטרה המוגדרת ניתן להשיג בצורה ישירה ( "מערכת אידיאלית" ) או בעקיפין ( מערכת קיימת )ע"י המרה ביניהם בעזרת אותם עזרים(דיינו+ווידבנד) - השאלה...כמה ואיזה מאמץ זה צורך.
דבר זה אפשרי כי בפועל 2 המערכות מתבססות על נתוני בסיס הנצרבים בהם ע"י....ניחשתם נכון - אדם.
אדם היכול לעשות בהם מניפולציה,תהיה אשר תהיה - כך שיתאימו לתוצאה המתבקשת.
אך עם זאת עדיין ישנו הבדל משמעותי בין צורות העבודה של 2 המערכות המוצגות וחשוב לזכור זאת.


אז אם אפשר להגיע לתוצאות דומות...למה לא מגיעים אליהן?

לתוצאות דומות לא מגיעים משום שהמפות מוכתבות ע"י היצרן ב"קו הרצוי" בהתאם לשיקוליו השונים ( צריכת דלק , תקנות זיהום ).
אל התוצאות הרצויות מגיעים , רק שהן לא אלו שהטיונרים מחפשים.

אם כך , למה היצרנים בכלל משתמשים בשיטה ה"לא אידיאלית בעליל" הזאת ?

קודם כל מדובר על שיטה פשוטה בהרבה הדורשת פחות משאבים ותיחכום, (ולראיה עוצמת מחשבי ניהול המנוע המודרניים שליד אחיהם השולחניים נחשבים אולי אולי "מחשבונים" או מקסימום "טמגוצ'י")
אמנם למרות זאת מצליחה להגיע לביצועים מדוייקים ומעולים ביחס לעלות ולרמת התיחכום.
שנית - זוהי שיטה המאפשרת שליטה מלאה על אופי מערכת ההזרקה , אין "יד חופשית" וכל יציאה מהנורמל תביא לתקלה. והיצרנים ממש לא אוהבים "יציאות מהנורמל". בכל צורה שהיא.
שלישית - מדובר על שיטה "בטוחה יותר" שכן כל קילקול במערכת "קוד פתוח" מאפשר למערכת לבצע מהלכים קיצוניים ולנצל את כל סמכותה בכדי להגיע למטרה , שלפעמים הינה מוטעית עקב תקלה באחד מהחיישנים. דבר שיכול לגרום להרס המנוע או לבלאי מוגבר( וכאן ראוי לסייג בכך שניתן להגביל גם מערכות כאלו כפי שמגבילים מערכות ניהול רגילות בכניסה ל"מוד חירום", מאותה הסיבה. ).
רביעית - בהמשך לסעיף 3 מערכת "קוד פתוח" רגישה ביותר לתקלות חיישנים ואינה יודעת לפצות עליהם. מצב שמפה בנויה היטב לעיתים יודעת לפצות עליו , או לפחות למזער אותו.

אז בסדר גמור , הבנתי שאין דבר כזה "מערכת קוד פתוח" לפחות לא סטנדרטית,אז למה לא לבנות "מפה" שבקו הנורמלי של היצרן , תהיה זהה. אך במצבים שיש "עודף אויר" במערכת תספק עוד דלק בהתאם?

קודם כל , ככה.
וזה מצחיק כמה שזה נכון. ככה. כי היצרן רוצה שזאת תהיה המפה של הכלי נקודה. שזאת למען האמת עמדה לגיטימית לחלוטין.
סיבה נוספת היא שבמפה כזאת חייבים "לבחור קו" אחרת מאבדים את יכולת השליטה על תחום פעולת המנוע הרצוי וההגיוני , משום שללא קו מוגדר - הכל פתוח.
כלומר מאבדים את כל יתרון התיקון העצמי ומאבדים כל יכולת להניע ולנסוע ( גם אם גרוע ) במקרה של תקלה(חיישן עצל/חיישן מזייף מעט) משום שכל תקלה יכולה למשוך את המחשב בכל כיוון שתרצה.
וכאן ראוי להסביר בכלל על מה אני מדבר -
במפת הזרקה בנוייה היטב ישנו "קו" מסויים שהוא הקו הנורמלי של פעולת המנוע - כלומר צריכת התערובת האופיינית של המנוע.
מאותה הצריכה לוקחים , נגיד - 5% לכל כיוון שמתחשב בהבדלים בין הכלים השונים ובבלאי טבעי של המערכות השונות וקובעים את הקו הזה כ"טווח הנורמלי".
כל עוד הנתונים בתוך הטווח הכל פועל כמו שצריך, ברגע שיוצאים ממנו יחס ההתאמה בין הנתונים לבין המצב המשוער בשטח , משתנה.
כלומר אם על כל 0.1 וולט של חיישן מסויים היית מקבל עוד 3% בתוצאה אז עכשיו ברגע שיצאת מהטווח הנורמלי תקבל על כל 0.1 רק 1.5% תוספת בתוצאה(או ההפך , כמות הסטייה תלויה במיקום על המפה ובמרחק הסטייה) , ולמה?
כי יצאת מהטווח הנורמלי , כלומר ישנה תקלה מסויימת - בין אם במנוע עצמו או בחיישנים.
אז במקום להוסיף לך את מלוא שלושת האחוזים ותיאורטית להתאים את כמות הדלק לכמות האויר בדיוק כמו בתוך הטווח הנורמלי , מקצצים לך אותו משום שיש חשד שישנה תקלה.
ואם אכן ישנה תקלה והנתונים שגויים, מערכת ההזרקה פועלת למיזעור הטעות ולא נסחפת לתוכה.
מהפאן של שיפורי מנוע מה שקורה הוא שהתערובת הופכת ענייה יותר כאשר ישנה צריכת יתר של אויר במערכת. מצב שהוא לא טוב אך מחוייב המציאות ואף רצוי בהתאם להסבר המוצג מעלה.
זאת ידידיי , התשובה לשאלה המוצגת בראש הפיסקה - ברגע שתבנה למחשב מפה שמכסה את כל אפשרויות צריכת האויר המערכת תאבד פוקוס , תאבד את היכולת למצוא את דרך המלך.
זאת משום שכל מצב יהיה תקין ובכל מצב תהיה תגובה מתאימה של המערכת , ללא יכולת להבדיל בין מצב תקין למצב שגוי תו"כ היסחפות לתוך תקלות , מצב מסוכן לכל הדעות.
בנוסף יש לזכור שהכיוון אליו שואף היצרן , גם אם היה מתבצע אוטומטית - הוא לאו דווקא זה שיתן יותר ביצועים אלה פשרה מסויימת בין זיהום אויר , צריכת דלק וביצועים, מטבע הרצון של היצרן לשמור על הכל בטווח הבטוח ובהתאם לתקנים.

בואו נעשה סיכום קטן -
למה יש לחוקק חוק להחזרת הקרבורטור לאלתר - יש.
צורת הפעולה של מערכת ניהול המנוע - יש.
למה היצרנים משתמשים בה - יש.
כיצד ניתן לכוון אותה לביצועים - יש ( ובהמשך נכנס לזה לעומק ).
למה בכל זאת לא מכוונים אותה "סטוק" כך שתתאים גם ל"משפרים" - יש.
אז עכשיו כשהבנו והשלמנו עם המצב חסר לנו רק - איך מכוונים ?

נערך לאחרונה על ידי ים סוסנה, 28-11-08 בשעה 16:04-24.
ים סוסנה לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 28-11-08, 15:32-24   #2
ים סוסנה
מנהל פורום טכני
 
תאריך הצטרפות: 20-09-08
הודעות: 984
ברירת מחדל

אז בואו נתחיל מלמטה נעבור דרך כל אפשרויות ורמות ה"טיונינג" עד שנגיע לנושא שלשמו התכנסנו כאן - אופטימייזרים.

ישנן 5 דרכים לשחק עם כמות הדלק המוזרקת למנוע, נמנה אותם מהקל והזול למסובך והיקר -

הדרך הראשונה היא פשוטה להפליא והעיקרון העומד מאחוריה הוא אותו העיקרון העומד גם מאחורי האופטימייזרים למיניהם - לעקוף את המחשב , או אם תרצו "לא להתעסק עם המחשב".
כמו שנאמר - " מה שהוא לא יודע...לא יכול להזיק לו ".
אז איך בדיוק משחקים בכמות הזרקת הדלק ללא מניפולציה של המחשב או החיישנים?
התשובה לשאלה זו נעוצה ב2 הפרמטרים היחדים שקובעים את כמות הדלק המוזרקת למנוע בכל עת , זמן פתיחת המזרק ו....?
לחץ דלק כמובן.
במערכת הזרקת בנזין לא ישירה הלחצים נעים בין 2.5 באר ל - 4 באר , ככל שלחץ ההזרקה גבוה יותר המערכת "איכותית" יותר תודות להזרקה עוצמתית יותר המשפרת את עירבול הדלק הנוזלי באויר.
לחץ זה נוצר ע"י משאבה חשמלית שלרוב טבולה במיכל הדלק ( ומקוררת על ידו , חשוב לזכור ולהמעיט בנסיעות על מיכלים ריקים ) ונשמר קבוע במסילת ההזרקה (חליל) ע"י ווסת לחץ דלק.
בכל פעם שהלחץ מגיע לערך נקוב כלשהו - הווסת פותח מעבר ודלק זורם לצינור העודפים המחזיר אותו למיכל הדלק, פעולה המורידה את לחץ הדלק בקו.
ישנם 2 צורות להשפיע על לחץ הדלק באופן זה -
ווסת לחץ דלק מתכוונן.
ווסת לחץ דלק מתכוונן בתוספת דיפאגרמת עומס.
והשיטה החאפרית , הצרת צינור העודפים.



הראשון הינו ווסת המאפשר כיוון מכני של לחץ ההזרקה ע"י סיבוב בורג/פרפר בראש הווסת , הכי פשוט שיש.
השני הינו ווסת בעל תכונות דומות אך בנוסף לכיוון הסטאפ ההתחלתי משולב בו מנגנון מבוסס וואקום אשר יודע "לזהות" עומס ולהגדיל את לחץ הדלק.
בהתקן זה ניתן לשמור על לחץ רגיל בנסיעה רגועה ולקבל לחץ גבוה יותר בנסיעה אגרסיבית , באופן אוטומטי.
על השיטה השלישית אין הרבה להרחיב , מיני וויס ( VICE ) והרבה רצון טוב.
מדובר על שיטה זולה ,פשוטה ומאוד מקובלת להעלאת כמות הדלק בתוספת שיפורים התחלתיים דוגמת אגזוז ופילטר.

הדרך השניה, בדומה לדרך הראשונה, פועלת גם היא על עיקרון שינוי אלמנט אשר מערכת ההזרקה הקיימת "מתייחסת" אליו כקבוע – גודל המזרקים.
כאמור, אם השינוי בכמות הדלק המוזרקת ע"י מערכת ההזרקה מתבצע בשליטה על זמן פתיחת המזרק – מזרק גדול יותר הפתוח לאותו זמן מזריק יותר דלק.

הדרך השלישית היא שיטת ה PIGGYBACK ("עלוקות") המתבצעת במניפולציה של פלט החיישנים - דהיינו "זיוף" קריאת החיישנים בכדי שמחשב המנוע יחשוב שהוא צריך להזריק יותר דלק.
פה העניין מתפצל לשניים - ניתן לזייף קריאה של חיישנים בהתקנים "טיפשים" - קבועים או מתכווננים ( נגדים ונגדים משתנים בכיוון ידני ) וניתן בעזרת בקרים למיניהם, שהם רמה אחת מתחת לאופטימייזרים.
השיטה הראשונה היא פשוט מניפולציה של פלט החיישנים בעזרת עזרים אלקטרוניים פשוטים , לרוב נגדים ופוטנציומטרים שפשוט משנים את עוצמת האות המגיע למחשב, דבר הגורם למחשב לחשוב שהמצב בשטח שונה ולפעול בהתאם.
נפוצים ביותר הן התעלקויות על חיישני מאסת האויר והלחץ האבסולוטי ( MAP/MAF ) או על חיישן טמפ' נוזל הקירור.
שיטה זו משנה את פלט החיישן בכל טווח פעולתו והתוצאות(העגומות)משפיעות בהתאם גם במקומות בהם לא זקוקים להם. על הפנים.

בשיטה השניה מדובר על אותו סגנון של התעלקות אך בצורה חכמה יותר - ההתעלקות היא על חיישני מאסת האויר/לחץ אבסולוטי ( MAP/MAF ) וחיבור לא מתעלק לחיישן מיקום המצערת ( TPS ).
טווח המצערת מחולק ל2 או 3 בחלוקה המקובלת ( עד רבע/עד שלושת רבעי/ WOT) כאשר בכל אחד מהמצבים רמת ההתעלקות על פלט החיישן שונה בכדי לאפשר שינוי יותר נקודתי בכמויות ההזרקה.
בקרים פחות משוכללים פשוט מתחילים לעבוד מנקודה מסויימת - (מערכת מבוססת מיקרו סוויץ) בדרך כלל כדי להוסיף דלק בשליש העליון של המצערת , למטרות ביצועים.
שיטה זו , על צורותיה השונות, נחשבת פחות טובה משמעותית מניהול עצמאי או אופטימייזר מהסיבה הפשוטה שהיא פחות מדוייקת כי הכיוון הנעשה בה הוא די כללי, גס ולא ניתן לשינוי נקודתי בהתאם לפרופיל המנוע ,אלה רק לשינוי "אזורי" ותוספת קבועה לכל אותו טווח.
אם שינוי משמעותי נעשה מסל"ד/עד סל"ד מסויים בתוך הטווח ויש צורך לכוון את ההתקן בהתאם אליו , כל הטווח "יסבול" מהתיקון הדרוש שלא לצורך.
בגלל אותו "טווח נורמלי" המוגדר למחשב , ישנה גבול לרמת ההתעלקות לפני שהמחשב מתריע על תקלה במערכת ו/או עובר ל"מוד חירום" כלשהו , וגם אם לא ננקטים צעדים אלו המפה הסטנדרטית מגבילה את יכולת הוספת הדלק כאשר זו מגיעה לערכים ביזאריים (כלומר לא ניתן להוסיף כמויות משמעותיות מאוד בשיטה זו ).
בעיה נוספת שהופכת את השיטה להרבה פחות כדאית היא שמניפולציה של החיישנים אינה משפיעה רק על מערכת ההזרקה ,העלוקות המתוחכמות מתעלקות על פלט שמשמש את המחשב גם לכיוון תזמון ההצתה (שמשתבש עקב נתוני עומס שלא מתאימים לסל"ד) וגם למספר התקנים אחרים הפועלים החל מעומס מסויים או מפסיקים לפעול החל מעומס מסויים.
כמובן שזה משתנה בין ההתקנים ותלוי ברמת התיחכום שלהם אך אף אחד מאלו המוכרים לי לא מתוחכם מספיק בכדי לאפשר פיתרון הולם(ישנם התקנים שבמקום , מבצעים "כיול מחדש" או "איפוס" אם תרצו , הם מעט טובים יותר ), הסיבה המרכזית לכך לדעתי היא שברמה זו כבר עדיף להשקיע מעט יותר ולייצר/לרכוש "בקר הזרקה" - אופטימייזר,פאוור קומנדר וכדומה...שיעשה עבודה טובה ומדוייקת יותר ללא החיסרונות שבשיבוש פלט החיישנים ו"תיחמון" המחשב.
גם פה ככל שמתרחקים מהנורמל במטרה לקבל עוד ועוד דלק הכיוונים האחרים משתבשים יותר ויותר.


ברשותכם , אדלג על הדרך הרביעית שהיא "בקרי המזרקים" משום שאנחנו הולכים להרחיב עליהם בגדול בעוד כמה שורות , במקומם נקפוץ ישר לליגת העל - ניהול עצמאי.הסיבה לכך תתברר בהמשך.

STAND ALONE - אפשר להרחיב במילים, להלל ולהדר עד מחרותיים אך הרעיון ברור , החלפת מחשב ניהול המנוע במחשב אחר לחלוטין , מתכוונן באופן מלא.
כזה היודע לעבוד בצורה חכמה עם חיישנים ייחודים ,מאפשר כיוון של כל מיקרו פרמטר בכל מפה ובכל פקודת עבודה...לרמת פירוט חולנית ולא פחות חשוב - נטול הגבלות בכלל.
מחשבי הניהול העצמאיים מאפשרים עצמאות מלאה בניהול המנוע , מאפשרים רישום "יומן עבודה" התורם רבות למציאת תקלות , מאפשרים עבודה משותפת עם חיישני "O2 ווידבנד", "EGT" ועוד התקנים מתקדמים , מאפשרים כיוון אונליין בנסיעה בעזרת מחשבים נישאים ומאפשרים תיכנות מלא למספר פונקציות מדהים.
אין תחליף לניהול מנוע עצמאי בעולם בו מערכות הדיאגנוסטיקה העצמיות לא נותנות הרבה מרווח לנשימה בשיפור מערכות הניהול המקוריות , למזלינו אנו עוד לא סובלים מכך בעולם השטח.
מי שמתעניין קצת מעבר יכול לחפש ברשת מדריכי כיוון לאותם מחשבים ולהיווכח בעצמו שבליגות הגבוהות מחשבי ניהול עצמאיים הם "MUST".


נעשה סיכום קצר -

ווסתי לחץ דלק - צעצוע נחמד לשיפורי STAGE1 - לא מעבר לזה.
הגדלת מזרקים - בהחלט משפיע יותר מהאפשרות הראשונה אך נשארים עם בעיות הכיוונון, לא מספיק מקצועי.
PIGGYBACK - שיטה מעוותת בבסיסה , מעולם לא נחשבה לפיתרון מועדף משום שכל ניסיון לעוות את המצב בשטח ו"לעבוד" על המחשב נגמר לא טוב או לא מספיק משמעותי כדי להגמר לא טוב (או שלא ניתן להוסיף כמות דלק משמעותית או שמתקבלת תקלה ו/או שמערכות מנוע אחרות פועלות לא כראוי ).
בסך הכל זה עושה את העבודה לאפליקציות מסויימות , כל עוד לא מגזימים ומוכנים להתפשר פה ושם.
STAND ALONE - זה הכי , אחי - אבל אם אתם לא קצינים גבוהים באו"ם ("מלא דולרים...") ולא בדרך לאיזה "קרה שביעיות" סביר להניח שלפי אמנת לאס וגאס יהיה די קשה לאשתכם לעמוד בתשלומים על הרכישה ועל הכיוון הארוך.
(ואם בכל זאת הלכתם על זה , והתחתנתם עם מרוקאית...אני מכיר איזה בחור שמוכר ווסטים קרמיים עודפי צבא - פירסט קלאס - חסינות מלאה נגד ווזות ושאר אביזרי נוי)



"טו מייק אה לונג סטורי....שורט" -
הראשון...סתם.
השני...סתם מעפן.
והשלישי...סתם יבוא על חשבון ה"בטן - גב" המיוחל באילת.
ברוך בורא האופטימייזר.

"שגר ושכח" , גדולתם של בקרי המזרקים -

בפסקה הראשונה שמתייחסת לפתרונות עצמם ( פרק ח' , פסוק כ"ג ) נכתב , ואני מצטט - "מה שהוא לא יודע , לא יכול להזיק לו".
כאשר מדברים על "הוא" מדברים על מחשב ניהול המנוע כמובן וכאשר מדברים על מה שהוא צריך לדעת מדברים על זמני הפתיחה של המזרקים.
אז מתי ? איך ? ולמה ? הוא פתאום...לא יודע , או יותר נכון...מתי הוא מפסיק "לדעת" ?

למחשב ניהול המנוע חיישן אחד שיודע לבקר את המערכת והוא חיישן החמצן , כל עוד אין אחד כזה ( ובטרקטורונים לא צפוי להיות בזמן הקרוב ) וכל עוד לא מתייחסים לאות ממנו ( דבר הקורה בכל נסיעה לא מנהלתית ) המחשב לא יודע כלום על מה שקורה אחרי שהוא נתן את פקודת ההזרקה - "שגר.......ושכח".
מעניין אותו שהמזרק באמת עובד ומקבל את האות , אבל לא מעבר לזה.
כלומר - אם אני אבוא ואשחק עם פקודת ההפעלה למזרק לא רק שלמחשב "לא יהיה אכפת" , הוא אפילו לא "ידע" מזה.
ופה ידידיי - היא גדולת האופטימייזרים וחבריהם, פה בדיוק הם נכנסים לתמונה.
בפשטות מה שקורה הוא שהאופטימיזר מתחבר בין המזרקים למחשב המנוע וכבקר חכם הוא יודע לשנות את זמן פקודת ההפעלה למזרקים - לקצר או להאריך אותה וכל זאת מבלי בכלל להתערב למחשב ניהול המנוע בעניינים.

המחשב יכול לעשות סלטות , צוקהארה בקירוס ודאבל פליקפלאק לאחור אך כל עוד הוא מוציא פקודת הזרקה ניתן לכוון את האופטימייזר כך שישנה אותה לאיזו פקודה שיבוא לנו.
האופטימייזר בעצם הופך ל"דרייבר" של המזרקים ויכול לגרום להם לעשות כרצונו.
בשיטה גאונית זו פשוט עוקפים את המחשב אך בכל זאת משאירים אותו לפקד כרגיל על כל מערכות המנוע וזאת מבלי לפגום ואילו במאומה בתפקודו.
במקום לנסות ולקמבן ,לעקוף ולהתברדק פשוט אומרים למחשב - כל הכבוד,זורקים לו איזו תעודת הוקרה עם הקדשה מלוקקת - יישר כוח ותודה על שנים רבות של תרומה ועשייה בלה בלה בלה... - אבל.......
רצה הגורל ואתה לא יכול לשחק יותר בחמישייה.
אבל לא, אל תצא מהמשחק ! יש לנו ג'וב בשבילך.
תקבל חליפה ועניבה, תהיה COACH ותמשיך לצעוק הוראות מהספסל.
כשיבוא לנו...נקשיב...כשלא...נעשה מה שבא לנו.
בערך כמו עם חמותכם.

ההתערבות של האופטימייזרים היא נקודתית ומבחירה ,כלומר רק כשצריך יש התערבות. כשלא צריך הכל מתנהל כסדרו ( אחוזי התיקון של האופטימייזר על 0% ).
כל מי שניהל אי פעם משהו יותר גדול מחליצת פקק מבקבוק יין יודע בוודאות - שאין סידור יותר טוב מזה !

לסיכום - אופטימייזר הוא בקר היודע להאריך או לקצר פולס ( גל ריבועי פועם) למזרקים - דבר המשנה את זמן פתיחתם, שהוא הפרמטר המשפיע ביותר על כמויות הדלק המוזרקות מהמזרק.
גדולתו היא בכך שהוא אינו מתערב בפעולת מערכת הניהול המקורית , אלה עוקף אותה ב"תחנה האחרונה" שלפני המפעילים.
בצורה זו הוא אינו מפריע למערכת הניהול המקורית ועם זאת שולט באופן מלא וחופשי על זמן ההזרקה ( וזה גאוני !!! אתם יכולים להסכים איתי על זה או להמשיך לטעות...)
התקנים מתקדמים יותר , דוגמת PCIIIr מאפשרים שליטה על אפשרויות נוספות , המרכזית שבהם - שינוי מפת כיוון ההצתה בנוסף.
מה שהופך את ההתקן לכל כך מוצלח הוא שלמרות כל מעלותיו - מחירו נמוך פי כמה מניהול מנוע עצמאי.


אז איך מכוונים אופטימייזר? מה זה כל "הטיונינג" הזה? מה מסתתר מאחורי ביטויים כמו "כיוון מנוע" , "תיאום מנוע" וכדומה...

ראשית במערכות מתקדמות מדובר על תורה שלמה הדורשת המון ידע , ניסיון והתמחות ספציפית.
לא סתם "טיונר" הוא מקצוע בפני עצמו, בהקבלה לעולם הטכני המקצועי מדובר בהבדל בין למשל - רתך ומסגר.
לא כל מכונאי יודע לשחק בכיוונונים של מערכת הזרקה וההפך.
מכיוון שטיונינג מסוג זה הוא עדיין די נחלתו של עולם הרכב ומשום שמערכות ההזרקה המותקנות בטרקטורונים די פשוטות ובנוסף מכיוון שרמי חנדלי אוסר עלי לחפור ( יותר מידי! ) במאמרים אלו - נשאר עם הרלוונטי והריאלי - אופטימייזרים.
הכתוב גם רלוונטי בהחלט למערכות המתקדמות יותר אלה שבהם השינוי שנעשה הוא קצת יותר מורכב בפאן המיחשובי של העניין , הכלים אותם הכלים בדיוק!
בתאכלס...זה די פשוט ( ככה מתחילים כל הדברים הכי גרועים שנתקלתי בהם מעודי...)


דרושות 2 מערכות( 3 עם מחשב כמובן, אבל לא חובה ) -

1. מערכת מדידת יחס אויר/דלק - העדיפות הראשונה היא לחיישן חמצן בפס רחב ( "ווידבנד" ) והשניה עקב דיוק נמוך יותר : מכונת ניתוח גזי פליטה ( 4/5 גזים ).
להפתעתכם תגלו שבעולם הרכב לפחות , מדובר על ציוד די נפוץ ( גז אנלייזר כן, ווידבנד עדיין לא ).

2. דינמומטר - המוכר יותר בשם "דיינו" , בכדי לכוון את הכלי תחת מאמץ מבלי להזיז אותו מהמקום ובמטרה להגיע לכיוון המוציא הכי הרבה כוח בגלגל חייבים מערך שקודם כל יאפשר להריץ את הכלי בעומס גבוה דרך כל ההילוכים מבלי לזוז מטר.
ושנית ציוד היודע למדוד את הכוח המופק בגלגל בסופו של התהליך , שכן זהו הנתון הסופי הכי משמעותי בכל העסק.

כל כיוון מנוע , תיאום מנוע , כיוון אופטימייזר U NAME IT - חייב חייב חייב לפחות במערכת הראשונה כדי לא להקרא "חאפרי לגמרי" , אלה רק חפיף...
את המערכת השניה , הדיינו , ניתן להחליף ב"כיוון רכוב" בעזרת "ווידבנד" נייד שלפחות יבטיח מצב בו אין סטיות חמורות מהגבולות התקינים של תערובת האויר/דלק , היכולים לגרום לבלאי מוגבר והרס המנוע.
כיוון מקצועי , כזה המכבד את מבצעיו הרוצים להעניק לעצמם את הכינוי "מקצוענים" חייב ב2 המערכות הללו. נקודה.
כל כיוון ללא ידיעה של תערובת הדלק המדוייקת, כמות הכוח המופק בכל רגע וכיוון ללא אפשרות להתמקד בכל CELL שניתן לכיוון ( דבר הדורש דיינו ) אינו מקצועי , ואין עוררין בכלל על דבר זה.
העובדה שבמקומות מסויימים בארץ זה לא נעשה , ולא נעשה ע"י מי שאמור לשמש דוגמא (אין צורך לפרט רק לנחש מיהו הכלי המוזרק הנפוץ בארץ) - לא הופך את זה לנכון , מתאים , מקצועי, מקובל או ראוי בשום צורה שהיא.


כיוון הבקר תלוי ברמתו , ישנם כאלו המתכווננים אך ורק ידנית מהמכשיר ( פחות מדוייק ) וישנם כאלו עם אפשרות חיבור לכיוון דרך מחשב.
אפרט על הדרך המורכבת יותר , ממנה ניתן להסיק גם איך מתבצע הכיוון הפשוט יותר.

מהו ה"ווידבנד" ? -

הווידבנד הוא חיישן חמצן בפס רחב , הסבר מפורט על פעולת חיישן החמצן הרגיל ( פס צר )ניתן למצוא בחלק 4 - ב' של סדרת המאמרים ומומלץ לקרוא את הפיסקה עליו בכדי להבין על מה מדובר.
חיישן הווידבנד הוא הגרסא המתקדמת של חיישן החמצן הפשוט כאשר ההבדל ביניהם הוא שהווידבנד יודע לנטר את תערובת הדלק/אויר במדוייק בטווח רחב מאוד של יחסים , בעוד אחיו הפשוט בטווח מאוד צר - ומכאן שמותיהם.
חיישן הווידבנד הנפוץ עשוי זירקוניום ובעל מבנה דומה יחסית לחיישן הפס הצר , אלה שכאן נוסף לו בקר השולט על החיישן ואביזריו.
המבנה הבסיסי של חיישן החמצן , זה היודע לזהות תערובת במדוייק בטווח סטויכ, נשאר חלק ממבנה הווידבנד ומשמש "כמצפן" / "אמת המידה" שלו ליחס התערובת.
אותה יחידה "סוחבת" את התכונה המעצבנת של חיישן החמצן "צר הפס" ואינה יודעת לנטר את התערובת במדוייק ביחסים שרחוקים מהסטויכ.
לכן בחיישן זה , במודעות למגבלת הניטור של מנגנון הבסיס מזירקוניום , במקום למדוד את היחס בצורה ישירה - עובדים ההפך.
מודדים כמה אנרגיה יש להשקיע בכדי להביא את היחס אל היחס הרצוי / הניתן למדידה מדוייקת ( סטויכ ) , יחס אותו המנגנון יודע לנטר בצורה מעולה.
העיקרון מאחורי פעולת החיישן היא שכמו שייצור מתח עצמאי של החיישן גורם למעבר של יוני חמצן בין קטבי החיישן עקב הבדלים באחוזי החמצן(וכתוצאה בפוטנציאל החשמלי ) - כך גם "דחיפת" מתח מאחד הקטבים תגרום לתנועת יונים בכיוון הרצוי.
דחיפת מתח חשמלי תגרום לחימצון תערובת עשירה בתא או לחיזור תערובת ענייה , פעם בדחיפת חמצן לתא ופעם בשאיבתו. דבר שיביא להתייצבות התא לתערובת סטויכ.
המתח הנדרש בכדי להביא את התא לתערובת הרצויה , נמדד ומומר בהתאם לערכו - ליחס אויר/דלק ,שכן ככל שערכו גבוה יותר - התערובת קיצונית יותר לאחד הצדדים ( עני/עשיר).
פעולת החיישן בקצרה -
המתח הנוצר ע"י גוף החיישן נמדד ביחס למתח השוואה שהוא המתח של תערובת סטויכ מדוייקת (0.45V החיישן מכוייל לכך), התוצאה מראה לבקר מאיזה קוטב להזרים את המתח וכמה קיצוני ההבדל בין התערובת הנמדדת בתא לבין התערובת הרצויה.
בקר החיישן (PID) מזהה לאיזה קוטב להזרים מתח חשמלי ועושה זאת עד שתא המדידה מראה תערובת סטויכ ,ברגע שהפרש המתחים יורד הזרמת המתח מפסיקה(בפועל מדובר על גל סינוס סביב סטויכ ).
המתח המושקע בתהליך זה נמדד ומתורגם ליחס הדלק/אויר.
הליך זה חוזר חלילה מספר פעמים גדול , בדילוג מתמיד בין עני לעשיר, התוצאה "מרוככת" במידה מסויימת בשעון.

נערך לאחרונה על ידי ים סוסנה, 17-06-09 בשעה 19:05-24.
ים סוסנה לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 28-11-08, 15:52-24   #3
ים סוסנה
מנהל פורום טכני
 
תאריך הצטרפות: 20-09-08
הודעות: 984
ברירת מחדל

מגיעים גזי פליטה לתא > החיישן מייצר מתח > ההפרש נמדד > מוזרם זרם חשמלי עד להתייצבות התא - שוב ושוב ושוב.
את הווידבנד מחברים במקום חיישן החמצן הרגיל, במיקום ייחודי שמותקן במיוחד (O2 BUNG ) או בהתקן הדומה לזה של גז אנלייזר דרך פיית האגזוז ( מאבד מעט דיוק בצורה זו , במיוחד אם ישנו ממיר ).
תפקידו של הווידבנד בכוח הוא ליידע את הטיונר על יחס הדלק/אויר הרץ כרגע במנוע.
ניתן להרחיב יותר בנושא החיישן ( נושא למאמר שלם בפני עצמו, מי שרוצה יכול לפנות בה"פ ואשמח לעזור בכל הידוע לי ) אך מסופקני מהכתוב פה ובחלק 4.
ביקורת על איכות החיישנים השונים ניתן לקרוא פה -



מהו ה"דיינו" ? - בקצרה , מכשיר המאפשר הרצה של הכלי במקום ומדידת עוצמת הכוח המועברת לגלגל.
הדיינו הוא פלטפורמה המשלבת 2 גלגלות עליהם מסתובבים ואותם מסובבים גלגלי הכלי , בקצוות אותם גלגלות התקנים המודדים את העוצמה המופעלת על הגלגלות , מידע המתורגם בעזרת מחשב לכוחות סוס וקג"מים של הספק ומומנט בהתאמה.
הדיינו מאפשר להריץ את הכלי באיזה מצב שירצה הטיונר בכדי לכוונו בדיוק בעומס ובסל"ד הרצוי.
המכשיר מודד באופן רציף את כמות הכוח המופקת ע"י המנוע ורק בעזרת כלי שכזה ניתן לכוון מנוע להספק מקסימלי , יחס הדלק/אויר להספק מקסימלי משתנה בין המנועים השונים,אפילו מאותו הדגם.
לכן אין ולא יהיה תחליף למיכשור שמודד את התוצאה בסופו של התהליך.



הכיוון עצמו - כיוון ממוחשב.

מפת הכיוון הממוחשבת לא מסובכת בטירוף ואין צורך להבהל או להרתע ממנה (מצ"ב תמונה) ,מדובר על מפה אחת אשר מכילה כ - 9 מצבי פתיחת מצערת ועמודת סל"ד שמחלקת את תשעתם כל 250 סל"ד.

יש לזכור שמדובר על מפה של "אופטימייזר" הנקרא "POWER COMMANDER PCIIIr" מבית "DYNOJET" ונחשב למתקדם ביותר בשוק, באופטימייזרים פשוטים יותר לא תמצאו כזאת רמת פירוט.
ציפיתם לחפירה עכשיו? לשורות על גבי פסקאות של "איך מכוונים ?" , אז זהו...שזאת הולכת להיות די קצרה למען האמת.
לכוון "בקר מזרקים" צריך לדעת וצריך לדעת טוב מאוד , גם כל העזרים שהזכרתי לא מחליפים ידע עמוק במבנה ופעולת מערכת ההזרקה אך הכיוון עצמו "על הנייר" לא מסובך להחריד.
יש לזכור בנוסף שזאת פסקה קצרה תודות לכמה וכמה (וכמה...) פיסקאות ארוכות לפני כן שדאגו להסביר את הבסיס שמאחורי... ואפילו כל אלו לא יהפכו אתכם אפילו לא ל"מבינים" בתחום ( כשם שגם אני לא...למרות שיצא לי להתעסק קמעה בעניין ).
ברגע שהכלי על הדיינו > מחובר למחשב ומחובר לווידבנד , מתחילים להריץ אותו כאשר במקביל מודדים את יחס הדלק/אויר ואת הכוח המופק בכל תשעת מצבי המצערת בכל סל"ד.
אם לדיינו אין אפשרות להגביר את העומס כדי לשמור על סל"ד דומה במצבי מצערת שונים ( שכן המנוע שואף להאיץ , במיוחד ללא המון עומס ) עושים זאת ע"י שימוש בהילוך גבוה יותר.
אט אט ממלאים את הטבלה בהתאם למדידות הכוח ויחס התערובת הרצוי ובונים בעצם מפה חדשה לגמרי -פה מוסיפים דלק...שם מורידים...

המפה המקורית אגב לא נמחקת/מושפעת ותהפוך זמינה חזרה ברגע ניתוק ההתקן.
מיפוי מחדש זה הוא המיפוי האידיאלי משום שהוא כוון ונבדק בLIVE ונמצא כזה שנותן הכי הרבה כוח ו/או הכי מתאים לאידיאל ולמטרה שהרוכב הציב בפני ה"טיונר".
לרשות הטיונרים המקצועיים עומדת תוכנה המאפשרת חיבור בין נתוני הדיינו / ווידבנד והתאמה אוטומטית לפי יחס דלק/אויר שהוגדר ע"י הטיונר - במצב זה הכיוון הוא כמעט אוטומטי לחלוטין והרבה יותר מהיר.
לאחר מכן כיוון זה משודרג בנקודות הקריטיות להספק מקסימלי ללא קשר ליחס הדלק/אויר , דבר הנעשה ידנית ובו טמונה האומנות האמיתית של ה"טיונינג".
מפות מוכנות לסטאפים מסויימים ( טרקטורון X עם אגזוז Y + פילטר Z + קאמשאפט A) ניתן להשיג באתר החברה ובחלק מאתרי היצרניות ( כאשר יושימורה מובילים עם ספריית ענק להמון דגמים המצויידים באגזוזי החברה ).
גם מפות אלו מתאימות רק ברמה מסויימת לכלי שלכם , הן נכתבו על כלי אחר , בטמפ' אחרת , בגובה אחר ובכלל בתנאים אחרים ומנסיונם של אחרים גם מפות אלו דורשות תיקונים קלים בכדי להתאים לכלי אחר במיקום שונה. לרוב לא משהו רציני אם המפה היא בדיוק בדיוק לסטאפ שלכם.
בנוסף - כפי שנכתב כבר , הבקרים המתקדמים יותר מאפשרים עוד כמה אפשרויות כיוון ומתפתחים עם הזמן יותר ויותר.
הכיוון הידני הוא הרבה יותר גס ומאפשר כ7-16 מצבים לכל טווח ( בשלושת הטווחים המקובלים ) התוצאות מבחינת תפעול ועוצמת המנוע - משקפות.

כל נסיון להתפאר בגרפי דיינו המראים לכם את גדולתם של אותם אופטימייזרים , כאשר אלו המוצגים מגיעים מאתרי הטיונרים המובחרים ואלו שיורכבו לכם מכוונים "לפי האוזן" הוא עלוב ופתטי.
זה נחמד מאוד כאשר מדובר על אגזוז או פילטר, בכלים ללא הרבה כוחות סוס,
אבל איפה קאמשאפטים? פורטינג? אגזוזי פריפלו? שסתומים מוגדלים? מנועים מוגדלים? כל אלו ביחד עם שיפורי STAGE1 למיניהם?

ללא ידיעה של תערובת הדלק/אויר ותפוקת המנוע בכל רגע לא ניתן לכוון מנוע למקסימום!
במקרה הטוב זה נגמר בתוספת כוח עלובה , במקרה הטיפה יותר גרוע בקירטועים/שיהוקים ושאר מרעין ביישין ובמקרה יותר גרוע , גם כך -

והיו דברים מעולם ( התמונה מתוך סיפור אמיתי על זוועות כתוצאה ממנוע משופר שכוון בשיטת "סמוך" הכל כך אופיינית לנו )
אז....שלא יעבדו עליכם.

למי שקורא ולא מבין על מה המהומה אמליץ לקרוא את פרק 4 ("מבוא למערכת הזרקה") ופרק 5 ( "בעירה תחת זכוכית מגדלת" - על דלק ותערובת ).
שם תמצאו תשובות לכל מה שאין כאן בפרוטרוט וזה משום שמאמרים אלו נכתבו כהכנה למאמר זה.
עד הפעם הבאה...

שבת שלום ומבורך !!!

ים סוסנה

נערך לאחרונה על ידי ים סוסנה, 17-06-09 בשעה 19:02-24.
ים סוסנה לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 28-11-08, 15:54-24   #4
ים סוסנה
מנהל פורום טכני
 
תאריך הצטרפות: 20-09-08
הודעות: 984
ברירת מחדל

העלאת שלושת החלקים הסתיימה , אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב.

ים
ים סוסנה לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 28-11-08, 16:16-24   #5
LiranDsx
רוכב נזימה מרכז
 
תאריך הצטרפות: 20-09-08
הודעות: 1,899
רוכב על: DS 450 X
ברירת מחדל

קראתי והתלהבתי!!!

אני אוהב את הכתבות שלך!!
LiranDsx לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 28-11-08, 17:55-24   #6
zoharhevlin
נזימאי
 
תאריך הצטרפות: 20-09-08
הודעות: 29
ברירת מחדל

ים,
כתבה נפלאה, מפורטת וקריאה בצורה יוצאת דופן.
הביקורת שלך על ה"טיונרים" המקומיים ברורה לחלוטין ואף מוצדקת.
עם זאת העולם בו אנו חיים אינו מושלם, וככל הנראה גם לא יהיה מושלם.
לפעמים המציאות, על אף שאינה אידיאלית היא מספיק טובה.
האם בארצנו המצב הוא כזה?
המון תודה על ההשקעה והעשרה, תרומתך לפורום מהותית וחיונית.
אל תיעלם לנו בשל חילוקי דעות ו/או וויכוחים מקצועיים.
מוקיר את תרומתך,
זהר

נערך לאחרונה על ידי zoharhevlin, 29-11-08 בשעה 21:26-24.
zoharhevlin לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 29-11-08, 10:20-24   #7
נבותDS
נזימאי
 
תאריך הצטרפות: 29-09-08
הודעות: 571
רוכב על: CR125
ברירת מחדל

הלכו לי העיניים אבל קראתי.....
כתבה מענינית ומסקרנת!!!
כל הכבוד ים11
__________________
נבותDS650!!
נבותDS לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 29-11-08, 18:07-24   #8
ים סוסנה
מנהל פורום טכני
 
תאריך הצטרפות: 20-09-08
הודעות: 984
ברירת מחדל

זוהר ,
קודם כל תודה רבה.

הביקורת אותה אני מעביר , היא לא ממקום של "אני דורש" אלה של "זילזול במושג מקצוענות".
כאשר נועלים לי שירשורים בפורום בטענה שאני קשקשן , שאני לא מבין ושהדברים נעשים במיקצוענות שאין שני לה - כאשר הדבר לא רק שלא נכון אלה שהוא גם זילזול בתואר "מקצוען" - צריך לדעת לשים דברים במקומם.
אני לא דורש שום דבר מלבד הכרה בדרך הנכונה לעשות דברים ובדרך החאפרית לעשות דברים.
זה שזה עובד בערך , זה נחמד והכל - אבל זה לא מקצועני ודוגמאות לדברים ש"עובדים" בצורה זו יש למכביר במדינתנו.
זה לא שאין מקצוענים בארץ - דיינו ייעודי לטרקטורונים יש בארץ (בעליו הגאה אפילו חבר הפורום!) ווידבנד ברמה עולה כ600 דולר,גז אנלייזר יש היום בכל מוסך שני , זה בכלל לא בשמיים.
שאלת על המצב בארץ ? מסקר קצר שעשיתי שבעי רצון מהעניין לא היו רבים.
התגובות מבעלי המקצוע בתחום , לא משאירות לי צל של ספק בצורך.
אני לא נעלמתי , אני פשוט לא כותב איפה שמצנזרים אותי.


ואם אני קשקשן , ואין לי מושג...
אז שיקום הסנגור שמוכן לערער על המאמר הנ"ל , אני פה.
ים סוסנה לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 29-11-08, 18:26-24   #9
rami357
רוכב נזימה מרכז
 
תאריך הצטרפות: 20-09-08
הודעות: 222
ברירת מחדל

ככה זה , מי שאוהב ללכלך את הידיים - לבנות...לשפץ...לשפצר... יודע להעריך ולהוקיר את הפשטות הגאונית של מיכון אמין ומהונדס כראוי, גם אם...טיפה(!)נחות בביצועיו
(וזאת למרות יכולתם של רובם לתקן גם את התקלות של המערכות המסובכות יותר).
עדיין עמוק בפנים שמורה פינה חמה לאותם מכונות שפשוט "עושות את העבודה" נקודה.

לים סוסנה הרשה לי לצטט אותך באותם משפטים שאומרים הכל ומשקפים גם את דעתי בהעדפה שבין הקרבורטור למערכת ההזרקה בפרט בטרקטרונים.אני חוזר כרגע מתחרות הטרקטרונים שהתקיימה בפלמחים .ניתן לראות בבירור את התקלות האפיניות בds-450 שאומרות הכל לגבי תפקודה של מערכת ההזרקה בטרקטרון,הדבר אפיני וחוזר על עצמו בכל התחרויות וכן מתלונות של רוכבים ביום יום.
לדעתי מערכת ההזרקה יתרונה במנוע רב צילינדרים בה הינך זקוק לתיאום מושלם שבה מערכת ההזרקה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.כמו כן המערכת נמצאת ומתפקדת בתנאים סטריליים יחסית.לא כך הדבר לגבי כלי שטח ספורטיבי כמו טרקטורון שיתרונו במכלולים פשוטים יעילים ועמידים בתנאי שטח קיצוניים.מערכת ההזרקה בצילינדר אחד מסבכת את פעולתו האמינה של הכלי וחושפת אותו לתקלות רבות ויותר מכך הופכת את כיוון המערכת לדבר מסובך מורכב ויקר.
אחד הכלים שהדהימו אותי בפשטות ובביצועים זה ה-ktm525 שבני בר רוכב עליו.כלי זה הרשים אותי במיוחד במבנה מכלוליו פשטותם וביעילותם,ניתן לראות זאת גם בתוצאות התחרויות בארצינו.להזכיר לכולם בכלי ישנו קרבורטור fcr-39 שעושה את העבודה ביעילות בדיוק וללא שום תקלה,שלא נדבר על הכיוון הפשוט והידידותי של הקרבורטור.יותר מכך הדגמים החדשים של-ktm-2009 דגם המוטוקרוס מגיע עם קרבורטור fcr-41mm דבר זה מוכיח את המשך המדיניות של חברת ktm שמאמינה בכלי אמין ופשוט שיעמוד בתחרויות ובתנאי שטח קיצוניים.
לאחר קריאת הכתבה הבנתי עד כמה הלכו רחוק עם מערכת ההזרקה בדרך מאד מפותלת מסובכת על מנת להגיע לדבר הפשוט של יחס אוויר/דלק שקרבורטור פשוט יודע לעשות בצורה טבעית ביותר.לאחר שיצרו את הרובוט עכשיו מייצרים ומרכיבים את המערכות שעוקפות או מרמות את הרובוט,שרק מסבכות ומיקרות את העסק .
הנסיון להכתיב ולומר למנוע איך לנשום משול בעיני לאדם השוכב ללא הכרה מחובר למכשירים.
"אל תהרגו את המנוע תנו לו את החופש לחיות ולנשום בכוחות עצמו"
לומר לך את האמת יצאתי די מבולבל ומאוכזב מכל הטכנולוגיה ההייטקית שלדעתי לא מקדמת אותנו בכמה רמות קדימה אלא מותירה אותנו באותה נקודה רק יותר מסובכים מבולבלים וחסרי-אונים .

יחי הקרבורטור.
רמי.ח
rami357 לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 29-11-08, 19:10-24   #10
batz
נזימאי טכני
 
תאריך הצטרפות: 20-09-08
הודעות: 127
ברירת מחדל

ים אני מוריד בפניך את הכובע
כול המאמרים שהעלית הם מצוינים וכול מה שרשמת נכון לחלוטין ..

ואני מקווה שכולם יקראו ויבינו טוב מאוד איך לעבוד עם כול השיפורים האלו (אופטימייזר למינהם)

וחבל מאוד שיש אנשים שמזלזלים בידע הרב שלך ים ...
אבל אני יכול לומר לך שרק הם יכולים להפסיד מזה
שיהיה לך שבוע טוב
batz
batz לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 03-12-08, 08:46-24   #11
ים סוסנה
מנהל פורום טכני
 
תאריך הצטרפות: 20-09-08
הודעות: 984
ברירת מחדל

רמי , אני שותף לכיוון שלך - אבל לא לרעיון לגמרי.
הזרקה היא שינוי מחוייב המציאות , שינוי שצריכים לעשות ברבדים מסויימים של העולם המוטורי - באותם כלים האחראיים למירב זיהום האויר ו/או מרובי צילינדרים.
שינוי שכבר נעשה באמצע שנות ה90.
להזרקה יתרונות רבים וידועים , מניתי אותם בשלושת המאמרים האחרונים שלי, ואת אלו שלא מניתי בפירוט... הזכרתי בעקיפין.
אם אנחנו שואפים להמשיך לנשום בעולם הזה בעוד אנו שורפים "מיץ דינוזאורים" , אנחנו חייבים מערכות הזרקה וחייבים מערכות הזרקה טובות!
כנ"ל לגבי מערכות למניעת זיהום אויר ברכב.
אם אנחנו רוצים ביצועים ברמה ברכבים מרובי צילינדרים/מוגדשים - אנחנו חייבים הזרקת דלק.
ובעתיד - ברגע שמערכות ההזרקה הישירה יהיו נחלת הכלל...בכלל צפה לשיפור אדיר ביכולות.
כל זה טוב ויפה , אך ההתלבטות בה שיתפתי את הקוראים היא בכלל -

האם אנחנו צריכים את זה בטרקטורון?

מה אנחנו מרוויחים? מה מפסידים? האם ההפרש שווה את זה? האם המחיר שווה את זה?
ראה את תעשיות הרכב , כל אחת מהתעשיות הללו עברו לניהול אלקטרוני מסיבות או אילוצים כאלו ואחרים - האם יש לנו כאלו?
האם משתמשי הקצה צריכים את השיפור הטכנולוגי הזה? ואם כן , אז כמה אנחנו מוכנים לשלם עליו? מכל הבחינות.
ונגיד ואנחנו רוצים הזרקת דלק בפורמט הנוכחי ומוכנים לשלם את המחיר - איפה עובר הגבול בין מערכת טובה ומדוייקת יותר ויותר , למרכת שהופכת לנטל - מסובכת לתיקון ,יקרה לאחזקה ולא אמינה מספיק ?

דיון שלצערי אני מנהל בלעדית איתך ( ולא מולך חלילה ) , רמי.
דבר שהוא חבל לי מאוד.
(אני אפילו מאוכזב שבכל פעם שעולה דיון רציני בנושאים אלו , יש התחמקות של כל נציגי העוסקים בדבר. אם לא בפורום נזימה אז באיזו במה ראוי לקיים אותו? )

הדבר השני שהתייחסת אליו הוא הסיבוך הכרוך בשיפור כלים מוזרקים.
המאמר לא קצר ולא פשוט וזאת משום שהוא מסקר את הנושא מהבסיס - ומדובר על נושא רחב.
דבר שבאופן טבעי נוטה לסבך את הקוראים.
וגם מאמר זה , מתומצת ברמה מסויימת במטרה להשאיר את התוכן ענייני גם למי שלא ישן עם שוודי ביד.
אך אם נסתכל על זה שניה בהיגיון ובנחת - נראה ש"השד לא כזה נורא" ולדעתי ה"סיבוך" המתואר מגיע מעומס המידע במאמרים האחרונים ומכמות הרכיבים והמידע הקשור במערכות הזרקה בכלל.
למען האמת התנסתי בג'טינג של קרב' ובכיוון קל של "אופטימייזר" - והשני הרבה יותר קל ונוח משום שהכל נעשה בלחיצת כפתור ללא צורך בפירוק והרכבה של הקרב' כל פעם מחדש.
ההתקנה מודולרית לחלוטין כשהחלק הארוך שלה הוא הורדת פיירינגים וכיסויים כאלו ואחרים ( לא תמיד )שזה שטויות - ולמעט זה הכל פשוט מתחבר למקום.
מאחורי כל העניין עומדת תיאוריה ארוכה ומערך לא פשוט אבל מבחינת הצרכן והחובבן - מדובר על שיפור מאוד ידידותי למשתמש כאשר מדובר על שיפור בשיטת ה"בקרי מזרקים".
ברמות הגבוהות - של ניהול עצמאי זה עסק אחר לגמרי , אבל הוא לא רלוונטי לדיון כרגע.
כוונתי לא הייתה לבלבל ולסבך את מערכת ההזרקה בעיניכם , אלה ההפך.
אבל אם יצאתם בהרגשה דומה לזו של רמי , אני בהחלט אבין אתכם - במיוחד לאור הדוגמאות המציפות את השוק בשנה שנתיים האחרונות שמצויידות בfcr המצויין של קייהין - וביצועיהם ביחס למערכות ההזרקה.

אני לא יודע מה איתכם , אבל ברגע שראיתי שעלתה הכתבה בעמוד הבית על ליין 2009 של פולריס , ההודעה הראשונה שנשלחה למכובדינו - מר אייל קלימי - הייתה...
מוזרקים או לא?
ומאוד שמחתי לשמוע שלפחות ה525 ממשיך עם קרבורטור.

איציק - רב תודות לך. מעריך את זה מאוד !
לגבי מה שדיברנו בה"פ - אתפנה לזה ביום-יומיים הקרובים.


חלק 7 עוד לא עלה אפילו על לוח השירטוטים אז אם יש לכם נושא שאתם רוצים להכניס , כתבו לי פה , בה"פ , או במסנג'ר -
yams!@walla.co.il
(להחליף את ה "!" ב - "1" - בכדי שלא יגיע לי מלא דואר זבל , כבר יש מספיק )
אחרי הכל, זה למענכם.

ליל מנוחה...
ים סוסנה
ים סוסנה לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 05-03-09, 23:11-24   #12
tamer
רוכב נזימה צפון
 
תאריך הצטרפות: 23-09-08
הודעות: 246
ברירת מחדל

מוריד לך כובע!
מי שלא קורא מפסיד הרבה ידע בנושא..

סוף שבוע רגוע..
תאמר..
tamer לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 23-04-09, 17:34-24   #13
Adrenaline
רוכב נזימה מרכז
 
תאריך הצטרפות: 20-04-09
הודעות: 1,941
ברירת מחדל

פששש איזה דבר זה.
כתבה ברמה!!
__________________
Adrenaline לא מחובר   הגב עם ציטוט
ישן 21-02-10, 22:18-24   #14
RM125
Guest
 
הודעות: n/a
ברירת מחדל

ווואי אין לי כבר עניים,
כתה מעניינת.
  הגב עם ציטוט
תגובה

הגדרות אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
אפשרויות הצגת נושא

חוקי משלוח הודעות
אתה לא רשאי לכתוב הודעות
אתה לא רשאי לענות להודעות
אתה לא רשאי להוסיף קבצים
אתה לא רשאי לערוך הודעות

BB code is פועל
סמיילים הינו פועל
קוד [IMG] הינו פועל
קוד HTML הינו כבוי
קפיצה לפורום


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 12:25-24.


מופעל על: vBulletin Version 3.7.3
Copyright ©2000 - 2020, Jelsoft Enterprises Ltd.